לשון חז"ל בעיני חכמי הלשון בימי הביניים

שער א : מילונים מבראשית 96 שאלת הלגיטימיות חלה לכאורה רק על לשון חז"ל, שהרי מזווית הראייה של החכמים המאוחרים שהתבוננו בלשון הספרויות הקלסיות הקדומות, לשון חז"ל שינתה מלשון המקרא הרבה, ו'כל המְשַנֶּה ידו על התחתונה' . עם זה, לא די להניח מודעות אינטואיטיבית בלבד ויש לחפש ראיות משמעותיות יותר ואלה אכן נמצאות בחיבורהם של חכמי הלשון העברית בימי הביניים ומאפשרות לנו לשחזר את דעותיהם בסוגיה . בין אם חכמי הלשון היו פרשנים, מדקדקים או מילונאים ; בין אם הם עסקו בעיקר בתלמוד ובהלכה, 2 עסקו בלימוד הפשט ) מילולי ודקדוקי ( של המקרא ולשונו, ובין אם הם שילבו את השניים – כפי שעשו רב סעדיה גאון, רב האיי גאון, רש"י ורשב"ם – כולם השאירו חותם ברור למדיי בכתביהם לסייע בידינו לקבוע את עמדותיהם כלפי לשון חז"ל . נבחן דרך משל את עמדתו של רב האיי ב'כתאב אלחאוי', המילון המקיף שבו תפר בחדא מחתא את לשון המקרא עם לשון המשנה והתלמוד . כיוון שהמילון היה לקורפוסים ) מקרא, משנה וכו' ( ולא ללשונות, הוא עירב אותן יחד בלי כל הבחנה, מָשָל היו סגנון אחד . 3 לא זו אף זו ששילב בין הערכים גם ארמית . אבל אין להסיק מעירוב זה שלשון...  אל הספר
מוסד ביאליק