סדר ומשמעות באותיות השרש : החלק השביעי מן 'כתאב אלמשתמל' לאבו אלפרג' הרון 91 יופיעו השורשים הרבָעיים . למשל, הערך 'עקרב' מופיע בשורש קר״ב באב-הערך בק״ר והשם הפרטי 'בלעם' מופיע בשורש בל״ע באב-הערך לע״ב, 'זלעפה' מופיע בשורש לע״ף באב-הערך עפ״ל ; ו'חרצובות' ו'חרצנים' מופיעים בשורש חר״ץ באב-הערך צר״ח, וכיוצא בזה . כללו של הדבר, אפילו היה חלק זה במשתמל מילון, הוא לא היה נכלל בקטגוריה של 'מילון אנגרמטי' . ג – משתמל נוקט נוסחה קבועה אחרי כל אב-ערך חדש : 'שלוש אותיות אלה כשהן נערכות במילה כך, מובנן הוא כך וכך' ; או 'אם יש מילה ששורשה משלוש האותיות האלה בסדר זה, פשט מובנה הוא כך וכך' . ולפני כל פרמוטציה, משתמל נוקט נוסחה קבועה : 'וכשסדר האותיות משתנה והאות א' ממצעת בין האותיות ב' ו-ג' ובכך הן יוצרות צירוף כזה וכזה יש להן משמעויות אחדות' . 34 במשתמל נוסחאות אלה משמשות מסגרת קבועה, אך במילון אנגרמטי אין מקום להגדיר ולשוב ולהגדיר עד לעייפה מעשה שהוא מובן מאיליו מעצם הצגת צירופי האותיות . ד – כשני דורות לפני אבו אלפרג׳ כבר היה מגובש מילון קראי שלם למקרא, מפותח ומשוכלל למדיי, רב-היקף, רב-כמות ורב-איכ...
אל הספר