מחבר: עופרה מצוב כהן

שנת ההוצאה: 2023

מילות מפתח: ספרות; דמויות ספרותיות; סיפרות; ספרות כללית; סיפרות כללית; גיבורים ספרותיים; דמות; גיבור; דמות הגיבור

המספר הוא פונקציה ביצירה הספרותית בעלת אחריות מן המעלה הראשונה. האם בלעדיה ייתכן טקסט ספרותי? מה מקומו של המספר ביצירה הספרותית והאם הוא מבטא את עמדותיהן של פונקציות אחרות? האם הוא פועל בחסות הסופר? מקומו של המספר ביצירה הספרותית נבחן בספר הזה על פי יצירות מן הספרות העברית החדשה. היצירות שנבחרו לדיון הן שתיים משל יוצר אחד כדי לבחון את תפיסת המספר בעיני היוצר. ח"י היצירות הנדונות בספר הן: "בואי הרוח" ו"תיאום כוונות" של חיים סבתו; "שלך סנדרו" ו"מאוחר מדי" של צבי ינאי; "כלה" ו"אררטים" של אורה אחימאיר; "חתונה אוסטרלית" ו"פאני וגבריאל" של נאוה סמל; "מקום אחר ועיר זרה" ו"חשד לשיטיון" של מאיה ערד; "אותו הים" ו"בין חברים" של עמוס עוז; "פתאום אהבה" ו"כל אשר אהבתי" של אהרון אפלפלד; "האיש המאושר" ו"סערה היא מקום רגוע בשבילנו" של צור שיזף; ו"רקמות" ו"אל לאה" של עמיה ליבליך. אל הספר

נושא/נושאים: , ספרות עברית

תוכן הספר:

• מה אספר לו: על זיקות והקשרים בין המספר לטקסט ביצירות בספרות העברית החדשה

• תוכן עניינים

• מבוא "המספר השואף לקשר ולזרימה בין המרחב האישי למרחב של האחר"

• מטרת הספר

• לשאלת אפיון המספר בטקסט הבדיוני

• גבולות הזהות בין המספר למחבר וביטוייהם ברומן בדמות המספר

• ציור סעודת השייטם של פייר אוגוסט רנואר כייצוג ויזואלי לקריאה בספר העיון

• פרק ראשון "הרי כתבת על זה בספרך": המספר המתבונן כסוכן חִברות בין הטקסט לנמעניו ב"בואי הרוח" של חיים סבתו

• זיקת שמו של הרומן "בואי הרוח" לעולמו האמוני של המספר

• אמצעים סגנוניים של המספר כאמצעי לקרב את הנמען לעולמו

• השאלה כאמצעי לקירוב הנמען

• שימוש בהרמזים ובציטוטים מן המקורות ב"בואי הרוח"

• השימוש בפעלים "התבוננתי" ו"התעכבתי" לביסוס תכונת המהימנות האומנותית

• פירוט והרחבה כאמצעי קירוב

• מספר המייצג דמות מופת שגדל לאורה: ישראל משה פרקש

• תחקיר, אמונה וזיכרון כתשתיות יסוד בדמותו של המספר השב משדה הקרב ב"תיאום כוונות" של חיים סבתו

• המספר המעכל את גודל אחריותו כאיש בעל אמונה וכאזרח מדינת ישראל

• שימוש בהרמזים ובציטוטים מן המקורות בתיאום כוונות כתימוכין לכתיבה של הודיה

• ברכות הודיה של המספר על דרכו במלחמה

• מוטיב הלבנה

• המספר וסיפורו: סיפורם של חבריו?

• פרק שני "האם הסיפור שאני עומדת לספר הוא סיפורי האישי?": הליכה מהסיפור האישי לסיפור התיעודי ההיסטורי ב"כלה" של אורה אחימאיר

• זיקות בין סיפור המסגרת לסיפור הפנים ברומן "כלה"

• מספרת הדבקה בחיפוש אחר פרטים מעברה של אימה

• הסיפור ב"כלה" כמסע אישי של המספרת

• הסיפור "כלה" כחלק מסיפור מורשתו של עם

• אמצעים לביסוס מאפיין המהימנות של המספרת ברומן

• תרומת שמו של הרומן למאפיין המהימנות של המספרת

• שימוש בסגנון בעל אופי של השערה וניסוח זהיר לחיזוק אפיון המהימנות של המספרת

• ציון מפורש של מקורות המידע לכתיבת הסיפור על אימה של המספרת

• "ספרי, לי, ביקשתי": המספרת המוליכה את קולן של הדמויות הנשיות ב"אררטים" של אורה אחימאיר

• הצגת אירוע היסטורי כאמצעי עיצוב של המספרת להעברת מסרים במרחב ההווה

• דור לדור יביע חקר: המספרת הפונה למספרות משנה כתשתית לחקר מדעי ולהעצמה אישית

• המניע של המספרת למחקר על אלימות נגד נשים בשואת העם הארמני

• בחירתה של המספרת במושא כתיבתה

• הזיקות שבין תכני הסיפור: מספרות המתכתבות זו עם זו

• מותן של מספרות המשנה וההתמודדות של הגיבורה במעמדה הבלעדי כמספרת

• הגיבורה הנבנית כמספרת בזיקה לדמות נשית פרגמטית

• מספרת וחוקרת עצמאית כייצוג של הנשים הכנועות שעליהן חקרה

• מספרת בת ההווה המבקשת לעשות צדק פואטי למספרות בנות העבר

• המספרת בת קולה של המחברת המובלעת ושל הסופרת אורה אחימאיר

• פרק שלישי "מסתיר את סודו על שבעה מנעולים": עולמו של האומן כאמצעי של המספר להבעת עמדות על פי הרומנים "פתאום אהבה" ו"כל אשר אהבתי" של אהרון אפלפלד

• עולמו הפנימי של דמות האומן

• הרקע הביוגרפי של האומן כחלק מעצב של עולמו האומנותי

• זיקות מהותיות בין האומן לבין דמויות בתא המשפחתי שלו

• יחסי הגומלין בין האומן לדמות הנלווית אליו

• האהבה ככוח המזין את חיי היצירה של האומן

• יחסו של האומן לדת וליהדות

• סדר יומו של האומן ותפיסותיו האומנותיות

• פרק רביעי שניים אוחזין: הזיקות שבין המספר למושא כתיבתו ב"שלך, סנדרו" ו"מאוחר מדי" של צבי ינאי

• המספר הבודה נרטיב ומבקש להחילו על המציאות

• המספר כמדען: הנחות עבודה, חקירות, הוכחות והשערות – והאמת?

• המספר החוקר: שימוש נרחב במכתב כאמצעי להוכחת האמת

• מספר המצרף אליו מספרי משנה כאבן בוחן לאיכויותיו כמספר מהימן

• תפיסותיו של המספר על ספרות, ספרים ומה שביניהם

• ריבוי מספרים ברומן "מאוחר מדי" של צבי ינאי כאפשרות לנחמה למספר המחפש את אחיו ב"שלך, סנדרו"

• ריבוי מספרים ב"מאוחר מדי": מדוע?

• מנטובני וריצ'ארד: ממעגל העבודה של פרופסור רומולו בנוונוטי

• אומברטה קיאריני בנוונוטי: המספרת בעמדת ההחמצה

• אלברטינה רומנה: מספרת המאירה על יחסיהם של רומולו ובתו

• המספר רומולו: חתרן ומפתיע

• פרק חמישי "ומה מסתתר מאחורי הסיפור?": "אותו הים" אותו המספר? ברומן "אותו הים" של עמוס עוז

• סוגת הטקסט ברומן "אותו הים" של עמוס עוז: עושר לשוני וז'אנרי

• המספר היודע כול: אינטימיות כסימבול לרוחניות

• המספר המתערב החורג מאפיון נורמטיבי

• המספר בן דמותו של המחבר המובלע ובן דמותו של הסופר עמוס עוז

• המספר הקרנבלי: שניות וכפילות

• "והיה אצלנו בקיבוץ": המספר כנציג הנרטיב של הקולקטיב ברומן "בין חברים" של עמוס עוז

• המספר כחלק מן המרחב הקיבוצי

• רכילות כמנהג המקום וככלי תחבולה רטורי בידי המספר

• סדר הפרטים הנחשפים מן ההווה לעבר: תחבולה רטורית של המספר

• מספר אמפתי כלפי הדמויות

• פרק שישי "במקום צילומים, יהיה לי אלבום של מילים": מבעים של יהדות, ציונות וישראליות ותרומתם לעיצוב זהות ב"חתונה אוסטרלית" של נאוה סמל

• הספרות נעלה מן ההיסטוריה

• יהדות, ציונות וישראליות: תפיסות ועמדות

• מספרת הנסמכת על ציטוטים מן המורשת היהודית בסיפור האישי על מסעה לבנה

• מבעים של ישראליות ב"חתונה אוסטרלית"

• מבעים של ישראליות במרחב האישי של המספרת

• עמדת המספרת: בחינת המרחב המוכר ממרחק

• לשאלת דמות הגיבור וזיקתו למבעים על יהדות, ציונות וישראליות

• עמדת המספרת לנושא כתיבתה

• "פאני וגבריאל – בלעדיהם לא הייתי קיימת": למקומה של המספרת היודעת כול ב"פאני וגבריאל" של נאוה סמל

• "בחרך הצר שהשאירו, אני נכנסת"

• המספרת המציגה את מתודות כתיבתה ומגיבה עליהן

• מקורות יהודיים כאמצעי עיצוב של המספרת־המחברת סמל

• מספרת הנסמכת על דיני הלכה בנושאי אישות מן המורשת היהודית בסיפור על סבתה וסבה

• ציטוטים מן המקורות בסיפור על גבריאל ופאני

• ציטוטים מן המקורות בהקשרים תמטיים ואידאולוגיים ציוניים המתוארים ברומן

• ציטוטים מן המקורות מפיהם של פאני וגבריאל

• ציטוטים המביעים את עמדתה של המספרת המתערבת בחייהם של פאני וגבריאל ובחיי דמויות אחרות

• ציטוטים המביעים את עמדתה של המספרת המתערבת בחיי בנם של פאני וגבריאל: יצחק אביה

• ציטוטים מקראיים מפי דמויות משנה

• מספרת מתערבת הפורשת תפיסות ארס פואטיות

• המספרת כגיבורה חתרנית

• העבר המזין את העתיד ומשפיע על ההווה

• פרק שביעי "פתאום היא מהססת. לא בטוחה": המספרת הבוחנת את צלילותה של הגיבורה ב"חשד לשיטיון" של מאיה ערד

• עולמה התודעתי של המספרת כבודה

• נוכחותה של נטעלי כאפשרות נוספת וחדשה של המספרת להתבוננות בגיבורה

• הגיבורה הבוחנת דמות אחרת כאמצעי לבחון את כשירותו המנטלית של בן זוגה

• "ברוכים הנמצאים בצה"ל!/היש עוד צורך להסביר?/מי לא יידע! מי לא יכיר": המספרת המעירה ברומן המחורז "מקום אחר ועיר זרה" של מאיה ערד

• מבעים המעוצבים בהומור וסאטירה

• מבעים של יהדות ושל ציונות ברומן "מקום אחר ועיר זרה"

• עלייתו של ג'ייסון למדינת ישראל כדי להתנדב לשירות צבאי

• דמותו של פרופסור עץ: אפשרות של חיבור בין עבר להווה

• מבעים של ישראליות ברומן

• צורות יישוב כמבע לישראליות

• הצבא (צה"ל) כמבע לישראליות ברומן: דמויות, היגדים, אווירה

• מבעים מתמזגים ברומן: ישראליות, ציונות ויהדות

• מיזוג מבעים בתרבות העברית: שירה ומשוררים עבריים

• נופים בארץ כמבע פואטי המרמז לחומריה של מורשת ישראלית

• יחסיהם של אורית וג'ייסון כמייצגי לעומתיות: ישראליות מול יהדות

• המספרת המתערבת כתורמת למבעים הומוריסטיים על יהדות, על ציונות ועל ישראליות

• מספרת מתערבת

• דיגרסיות של המספרת כאמצעי הומוריסטי חתרני

• טשטוש המבע הישראלי: רחוק מן העין רחוק מן הלב?

• החריזה התורמת לעמדתה של המספרת בטקסט המחורז

• פרק שמיני "פעם היו גם ישראלים אחרים": לשאלת מקומם של המספרים ברומן "האיש המאושר" של צור שיזף

• עיצוב סוגיה חברתית על הבדואים במדינת ישראל בספרות העברית החדשה

• בועז: מספר בעל תפיסות ועמדות פוליטיות

• דוקטור נג'יב עוראבי: המספר ה"אחר" המוכר המודר

• נועם: המספר בעל העמדה האמפתית כלפי האחר

• זורה חאן נסיכה: זרות המאירה על דמותו של נג'יב

• עמדותיהם של המספרים על התמורה בעמדתם של הבדואים כלפי מדינת ישראל

• "הנגב כמפלט למצוקות אנוש ברומן "סערה היא מקום רגוע בשבילנו" של צור שיזף

• כותרת הרומן כרמז לסבך בעלילה

• המספר כבודה

• זהותו של הגיבור ברומן

• מספר תועלתן

• הדמויות ב"סערה היא מקום רגוע בשבילנו" לעומת הדמויות ב"האיש המאושר"

• שימוש בריבוי מספרים ברומנים של שיזף: מדוע?

• פרק תשיעי המספרת המתעדת והמספרת הבודה ב"רקמות" ו"אל לאה" של עמיה ליבליך

• "רקמות" ו"אל לאה": בין בדיון לאמינות המספרת

• המספרת כחוקרת בת דמותה של עמיה ליבליך חוקרת הפסיכולוגיה ברומן "רקמות"

• הזיקות שבין המספרת למושא כתיבתה

• כתיבה ובחירת נושא הכתיבה כדרך תרפויטית לטיפול במצוקות האישיות של המספרת הכותבת

• השתיקה כגשר המחבר בין המספרת לדבורה בארון המספרת-מדובבת

• אופני דיבוב של המספרת ב"רקמות"

• המספרת כבעלת שליחות לעשיית צדק פואטי בתיקון עוול של מעמדה הספרותי של דבורה בארון

• המספרת ב"אל לאה" של עמיה ליבליך

• מספרת חוקרת מתחום הפסיכולוגיה המציגה תזה לעומתית לקביעתו של חוקר ספרות במחקר על לאה גולדברג

• כנות, יושר וגילוי לב: מאפיין בולט ומוביל בדמותה של המספרת החוקרת

• מספרת חוקרת המתבוננת באפיקי משנה בדרכה המחקרית

• סוף דבר "מה אספר לו": מחשבות בעקבות העיון בדמות המספר ומקומו ביצירה

• ביבליוגרפיה

• נספח מה אספר לו: טבלה מסכמת

עמודים:

1  2  3  4  5  6  8  9  10  11  12  13  14