פרק שמיני 306 בזמן, מוצאים להם מקום אחר במזרח התיכון, מעבירים אותם לסיני בתקופה ששלנו בו או לירדן בתקופה שהעברנו לשם את הפלסטינים ממחנות הפליטים 92 לראייתו בכל התקופות שבהן בעזה בשנות הברדק הנפלא של אריק שרון" . נשלט הנגב על ידי ממשלים שונים לא נעשה דבר ניכר כדי להתייחס לבדואים ולצרכיהם . כבן לשבט העוראבי, שמקום ישיבתו בסמוך לכלא נפחא, נג'יב מחליט להיענות לפניית השבט אליו להנהיג את המרד . נג'יב, העתיר ניסיון צבאי ובעל ידע מקצועי בעיסוק במטעני נפץ, חובר למרד של הבדואים שאותו הוא מכנה 93 הצטרפותו למרד כדי לפעול ולהרוג היא למען "המרד הפרוע והאלים שלנו" . מטרה, הוא מודה שכל חייו הבוגרים נאבק "במחלות, בגידולים ובמוות [ . . . ] 94 כלומר, כמנתח הוא עסק בהצלת חיים בלי אבל אף פעם לא שמח להרוג" . להבחין במוצאו של האדם ומתוך נאמנות למקצועו כרופא . במעמדו כמורד יש לכאורה סתירה לשבועת הרופא שלה הוא מחויב כרופא . נג'יב ער לסכנת החיים האורבת לו עקב יציאתו הגלויה נגד גורמי השלטון : 95 הוא "כל הצבא הישראלי הגדול הזה אורב כדי להרוג בדואי אחד . אותי" . מבהיר את הסיבות שגרמו לו לשינוי ביחסו למדינה ובעקבות...
אל הספר