ציון מפורש של מקורות המידע לכתיבת הסיפור על אימה של המספרת

הליכה מהסיפור האישי לסיפור התיעודי ההיסטורי ב"כלה" של אורה אחימאיר 75 שכבר נפטרו, אחיה ואחיותיה של אימה גם הם נפטרו . המספרת קיימה עם אלה 53 מפגשים ארוכים ולעיתים אף שבה ונפגשה עימם . מקור מידע נוסף הם עיתוני התקופה שהמספרת קוראת בהם . בעניין הזה בולט מאפיין ההשוואה שהיא עורכת בין הגרסאות על רצח השוטר הבריטי, בעלה של אימה . יש מקורות נוספים שהמספרת מתעקשת להגיע אליהם 54 ולקרוא בהם בעצמה על אף הקשיים המעורמים עליה למשל גנזך המדינה . המספרת מלקטת מידע מכל מיני מקורות, עורכת השוואה ביניהם ומשתמשת במילות השערה וספקולציה באשר למידע שאין בסיס מוצק לאישורו . בעבודת המחקר המקיפה הכוללת מגוון דרכי מחקר משווה הגיבורה, כמו גם המחברת המובלעת והסופרת אחימאיר, את הסיפור האישי לסיפור היסטורי שהוא חלק 55 מסיפורה של קהילה, חלק מסיפורו של עם ישראל בתהליך התקומה . 53 שם . 54 שם, עמ' 252 – 253 . 55 גרינברג וגרינברג, שחקרו אתר בעל משמעות היסטורית במדינת ישראל, טענו שהסיפור האישי הוא אמצעי להבניית הסיפור ההיסטורי : "חברי הקהילה המבקשים להפוך לשותפים בסיפור ההיסטורי ובזיכרון החברתי, נדרשים להשתלב בהתנסותם של...  אל הספר