פרק שמיני 314 ב"האיש המאושר" יש לתיאורי הנוף של דרום מדינת ישראל חשיבות מכרעת משום שהם מבטאים באופן עקיף את העמדה הפוליטית של אחד המספרים ברומן – את עמדתו של נג'יב הגיבור . נג'יב מייצג את שבט העוראבי שבנגב התובע שליטה על אדמות במרחבים ניכרים בו . נג'יב מבטא את ההשקפה הזו באופן ישיר, בשיח פנימי, כשהוא שרוי במעמד של נרדף המבוקש על ידי שלטונות המדינה ומוגדר כ"פרסונה נון גרטה" בכל מרחב שבו ישהה : "אין גלות לבדואי . כל מקום שאתה רוכב אליו הוא ארצך . הבור שממנו אשתה יהיה מולדתי . נחלה נקבעת לפי מקור המים . [ . . . ] יש עוראבי גם מעבר לגבול, וממילא הגבול אף פעם 116 נג'יב מבדיל בין דתם של המוסלמים שנושאתלא היה באמת קיים בעינינו" . את עיקרון הכיבוש והשתלטות על אדמות לבין השקפתם של הבדואים . לטענתו הבדואים אינם מייחסים רצינות לאסלאם אלא לנופים שבהם הם נוכחים : "אין דת לנווד במדבר . הסלע הוא הדת שלו . הרוח . העץ העתיק . קבר השייח שאלי 117 הוא יכול לעלות . קברי אבות . דת הוא עניין של עירוניים" . לעמדה הזו יש ביטוי נוסף בהופעתה של זורה בת השבט הקירגיזי 118 זורה מספרת על המקומות שאליהם היה אביה המבר...
אל הספר