הזיקות שבין תכני הסיפור: מספרות המתכתבות זו עם זו

המספרת המוליכה את קולן של הדמויות הנשיות ב"אררטים" של אורה אחימאיר 87 81 ובאמצעות המחקר הזה היא פונה למחברותיה של סבתה, מוצאת בהם עם", זיקה ישירה לנושא המחקר שבראשו התבקשה לעמוד ומעבדת את הכתוב במחברותיה של סבתה . היא עושה כן מתוך תפיסה שהסיפור האישי של האינדיבידואל הוא חלק מהתצרף ההיסטורי . היא משתפת את ג'ורג' בתובנותיה כחוקרת ואומרת לו : "אמרתי שאני נמשכת למלא את החללים שבין סיפורי המחברת בעוד סיפורים מעולמן של מצילות וניצולות מהעיר חלב [ . . . ] ואם אבדו כל השרידים, לכתו ברומן על הימים ההם, על הסבל וגל על החסד, על המענים והמצילים, שהאמת ההיסטורית תישזר בו בדמיון . כך נכתבו ספרים 82 נפלאים, והשילוב בין מחקר וספרות הוא שילוב מנצח" . כך היא מדובבת את אימה בדרכים שונות ומבקרת אותה בדירתה . היא משתפת את אימה כשהיא מקריאה לה קטעים מהטקסט שהיא עצמה עיבדה המבוסס על המחברות של סבתה, אימה של אימה . בעיני רוחה היא משוחחת עם שושאן ומדמה לראותה בסיטואציות השונות שהיא חווה, לעיתים היא רואה את צילה ולעיתים את פניה המקועקעות : "צלה של שושאן לחש לי דבר-מה, והיה זיק של שחוק בקולה . היתומים שחיו כאן, ...  אל הספר