"והיה אצלנו בקיבוץ" : המספר כנציג הנרטיב של הקולקטיב ברומן "בין חברים" 185 הרכילותיים במרחב הייחודי הקיבוצי, הוא חלק מתרבות הרכילות הזו שיש בה סתירה לערכי מוסר בסיסיים, אנושיים ויהודיים ( אל תלך רכיל וכדומה ) , והוא עושה זאת גם כתחבולה של מספר מעניין ומקיף . בסיפור "שתי נשים" בועז מגלה לאשתו אסנת שבינו ובין אריאלה ברש מתקיים קשר שנמשך כמה חודשים, ומאחר שהחליט לא לחיות בשקר הוא אורז את חפציו 84 הוא אומר לאשתו : "את כבר לא ילדה קטנה, את יודעת,לדירתה של אריאלה . אסנת, שדברים כאלה קורים עכשיו יום-יום בכל העולם וגם אצלנו בקיבוץ . מזל 85 כמנסה לשכנע אותה ולהקל על מעשה הבגידה שלו בה . הקשרשאין לנו ילדים", של אריאלה עם בועז החל כשבא אליה פעם לדירה כדי לתקן ברז דולף, וכשנרכן לברז הדולף ליטפה אריאלה "כמה לטיפות רכות" את גבו השזוף עד שהסתובב 86 מאז היה מתגנב לדירתה למשך זמן קצר והיו מיאליה עם כלי העבודה בידיו . שידעו בקיבוץ על כך . אמרו עליהם שהוא פלגמט ואילו היא לא מפסיקה לדבר . ניסוח הכותרת עשוי לרמז לאירוניה שכן יש מעשים והתנהגויות של הדמויות שמעוררות תימהון ואינן מקובלות "בין חברים" . כך, מעש...
אל הספר