מחבר: שוש סיטון, מרים סנפיר וגילה רוסו-צימט

שנת ההוצאה: 2012

מילות מפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל; גן ילדים; חינוך בגיל הרך; היסטוריה של ארץ ישראל; הסטוריה של ארץ-ישראל; הסטוריה של ארץ ישראל; ארץ-ישראל - היסטוריה; ארץ-ישראל - הסטוריה; גני ילדים; הגיל הרך (חינוך)

האם קיים גן ילדים ישראלי טיפוסי? ואם כן, מיהם האנשים שעיצבו אותו והטביעו את חותמם עליו?
שלוש מומחיות בתחום החינוך בגיל הרך מספרות את סיפור תולדותיו של גן הילדים בארץ ישראל מאז היווסדו בשלהי המאה ה-19 ועד ימינו בספר זה, שחברו בו מחקר, ידע וניסיון אישי. הספר מתאר את העולם התרבותי שנהגה ונבנה עבור הילד העברי והישראלי ואת התמורות שחלו בתרבות העברית, במדעי החברה והחינוך במשך מאה שנות חשיבה פילוסופית ועשייה נמרצת בשדה בחינוך. מרכזיותו של הילד בתהליך החינוכי היא אבן יסוד בתפיסת גן הילדים, אך במהלך השנים ובחילופי הדורות התחוללו בחברה העברית והישראלית תמורות שבאו לידי ביטוי במוסד גן הילדים. בגנים העבריים הראשונים נועדו הילדים לדבר עברית וללמד את הוריהם לדבר בשפת עֵבֶר, לחוות את חגי ישראל המתחדשים במולדת ולחגוג אותם עם הוריהם, ומשהוקמה מדינת ישראל חיו הילדים העבריים הללו את תרבותה בטבעיות השמורה רק לילידי המקום. תמורות בהרכב החברה הישראלית, שהייתה בתוך שנים אחדות לחברת מהגרים הטרוגנית, חלחלו גם למערכת החינוך, והיא נדרשה לתת פתרונות ייחודיים לקשיים דיפרנציאליים. בחלוף הזמן השפיעו על מערכת החינוך גם שינויים טכנולוגיים שהתחוללו בעולם המערבי והשפיעו עליה להתמקד בטיפוח הקוגניציה והלמידה של הילד. טובי המדענים, הפסיכולוגים והמחנכים עסקו בפיתוח תכניות לימודים שיהיה בכוחן לטפח את הילד כמדען פעיל, סקרן, חושב וחוקר, גישה שהתבססה על תאוריית ההתפתחות ותהליכי הבניית הידע של הילד מבית מדרשו של ז'אן פיאז'ה. מכאן נדדה נקודת הכובד הפדגוגית אל הילד האורייני. התאוריות הפסיכו-לינגוויסטיות, שבהשפעתן נחשפו ההבנות המוקדמות של ילדים צעירים את מערכת הכתב, הציגו גישה חדשה ומורחבת של תפיסת הלשון הדבורה והכתובה כמקשה אחת. בסוף המאה העשרים עמד במרכז גן הילדים הילד האינדיבידואליסטי, שנולד לחברה מרובת גוונים, הטרוגנית במרקמה האתני והתרבותי, חברה פתוחה לארץ ולעולם - הלוא זהו הילד הפוסט-מודרני, המאפיין גם את תקופתנו. אלה הפרקים המרכזיים בתולדות גן הילדים העברי והישראלי, המתוארות בספר זה מתוך גישה התפתחותית היסטורית רחבת יריעה, על בסיס מבחר עשיר של מחקרים ותיעוד היסטורי מילולי וחזותי. אל הספר

נושא/נושאים: , 1948-1881, מדינת ישראל, חינוך בישראל, חינוך

תוכן הספר:

• מאה שנות גן ילדים בארץ ישראל

• תוכן העניינים

• מבוא

• פרק ראשון הילד הרך

• שינויים בתפיסת הילדות המוקדמת: גישה הומניסטית מול גישה שמרנית

• הפילוסופים שפיתחו תורות חינוך הומניסטיות לילד הרך

• פרידריך פרובל: הוגה גן הילדים ומגשימו

• הולדתו של מקצוע: הגננת

• הכשרת הגננות: פסטלוצי־פרובל האוס

• פרק שני הילד העברי

• בניית תשתית חינוכית, הומניסטית וארגונית לגני הילדים העבריים

• גן ילדים א, ירושלים תרצ״ח.

• פרויקט 'תנובה' בגן הדוגמאי, תל־אביב.

• בדיקת עיניים בגן.

• תמונת מחזור של בוגרות פסטלוצי־פרובל האוס.

• גן הילדים מתארגן מחדש ונפתח לתורות פסיכולוגיות ופדגוגיות חדשות

• גן הילדים העברי בונה תרבות ילדים חדשה – התרבות הציונית

• חג הביכורים בגן הדוגמאי, כיתת הגננת לאה קומרוב.

• הכנת חלות שבת, תרצ״ג.

• הממסד הציוני מפקיר את גני הילדים: מאבק הגננות להישרדות

• פרק שלישי הילד הישראלי

• גן ילדים א, ירושלים. תהלוכה לבניין הקרן הקיימת, .1950

• תורת הגן הקיבוצי והשפעתה על מערכת החינוך לגיל הרך בארץ

• הרצף הפדגוגי בין הגן העברי לגן הישראלי

• משחקי 'כאילו' בגן של ברכה בת־נשר.

• אתגר הכללת גן הילדים בחוק החינוך הממלכתי

• הכשרת המורות והגננות במבחן ההלכה והמעשה

• מדיניות החינוך של מועצת ההדרכה לגני הילדים

• החזון של ד"ר שרה פאיאנס־גליק

• פרק רביעי הילד טעון הטיפוח

• מדיניות החינוך לילדי העולים במחלקה לגננות

• סיפורי גננות צעירות על שנות עבודתן הראשונות

• צוות גן ילדים בבית עולים, בית ליד שנת ,1950 מחנה ב.

• חנוכה בגן הילדים. בית עולים. בית ליד .1950

• מעורבותה של האקדמיה בשאלות קליטת העולים וחינוך ילדיהם

• מחקרים אנתרופולוגיים בקהילות עולים

• תפקידיו של גן הילדים בקידום הילד טעון הטיפוח

• השיטה האינטנסיבית בגני ילדים טעוני טיפוח

• המעבר מן הגן לכיתה א וכיתות א גניות

• ישיבה בקבוצות.

• על הקירות חומר חזותי ועבודות ילדים.

• המורה יונה שחר (שוורץ) בכיתה א גנית. כפר שלם .1955

• תכניות הוראה ושיטות חינוך לילדים טעוני טיפוח בארץ ובעולם

• פרק חמישי הילד כמדען

• גן ילדים בקיבוץ יבנה, תשכ"ג .1962

• תורת פיאז'ה והשפעתה על הטיפוח הקוגניטיבי של הילד בגן

• המהפכה המדעית ותכניות הלימודים הדיסציפלינריות

• תכניות הלימודים בגיל הרך

• פרק שישי הילד הפעיל

• גדעון לוין ופעילות הילד

• ילדים פעילים. מימין: גן ילדים בלוד, ,1970 משמאל: גן ילדים בקיבוץ איילת השחר, .1975

• הלמידה הפעילה

• החטיבות הצעירות

• הכשרת מחנכות והאקדמיזציה של מוסדות ההכשרה

• הקמת האגף לחינוך הקדם־יסודי

• פרק שביעי הילד האורייני

• לב ויגוצקי ותורתו

• תיווך בלמידה והשפעתו על התפתחות הילד בגיל הרך

• ניצני אוריינות בגן הילדים

• פרויקט הסיפור הקטן בכפר עין נקובה. הגננת היא עפאף ברהום דראושה.

• מימין: ניסיונות כתיבה של ילדים בגן לוינסקי. הד הגן, תשרי תשס"ב. משמאל: אייל, בן חמש וחצי, שואל את הגננת: 'כמה ספלים את מכינה?'

• מתאוריה של התפתחות לתאוריות של ה־Mind ומאינטליגנציה לאינטליגנציות

• מהלכה למעשה במערכת הגנים של רג'יו־אמיליה

• פרק שמיני הילד בעידן הפוסט־מודרני

• הילד בעידן הפוסט־מודרני

• מ'טובת הילד' ל'זכויות הילד' בגיל הרך

• רב־תרבותיות וחינוך לרב־תרבותיות בעידן הפוסט־מודרני

• תפיסות מגדריות וחינוך שוויוני בגיל הרך

• שילוב הילד בעל הצרכים המיוחדים בעידן הפוסט־מודרני

• תפיסות חדשות בחינוך בעידן הטכנולוגיה, המחשוב והתקשורת

• תכניות הלימודים בגיל הרך בעידן הפוסט־מודרני

• הכשרת מורים וגננות בעידן הפוסט־ מודרני

• אחרית דבר

• רשימת מקורות

• מפתחות

עמודים:

א  1  2  3  4  5  7  8  9  10  11  12