השאלות ' מהי גננת טובה ? ' ו ' כיצד להכשירה ? ' העסיקו רבות את החוקרים . התאוריות , הניסיונות שנעשו בשטח וההבנה כי הגיל הרך הוא תחום גיל שיש ללמוד אותו ולהתמקצע בו השפיעו על תהליך ההכשרה . בהכשרת המורים חלו תהליכי שינוי רבים בשנות השבעים והשמונים . בשנות השבעים הייתה ההכשרה הדו שנתית לתלת שנתית , ובשנות השמונים שונו הסמינרים למכללות , מוסדות על תיכוניים , המקבלים סטודנטים בעלי תעודת בגרות מלאה והעומדים בעוד תנאים . תהליך זה , האקדמיזציה של מוסדות ההכשרה , השווה את תנאי הקבלה ואת רמת הלימודים של הגננות ושל המורות . התואר ' בוגר בחינוך ' ( B . Ed ) חייב את כולם . הנטייה להעמיק את ההשכלה האקדמית ולצמצם את ההתנסות בהוראה התחזקה עם האקדמיזציה . מגמה זו נבעה מאי הנחת מרמת ההשכלה של הסטודנטים ומן הידע שלהם . מול מגמה זו אפשר לתהות מה טעם בקיום מכללות לחינוך , שהרי השכלה אקדמית אפשר לרכוש באוניברסיטאות . ואולי ראוי להכשיר מורים וגננות בוגרי אוניברסיטאות , שיגיעו למכללות לחינוך עם תואר ראשון וירכשו תואר שני בלימודי חינוך , שישולבו בפרקטיקום מעמיק ואנליטי ? הדיון בנושא לא תם ולא נשלם , והוא מל ֻ...
אל הספר