מראשית שנות השישים עסקה מערכת החינוך כולה בגיבוש תכנית חינוך הולמת , שתיתן מענה לבעיות שנחשפו בשנות החמישים , עם קליטתם של מאות אלפי ילדים , בני עולים , במוסדות החינוך . נושאי תפקידים ומומחים ממשרד החינוך וחוקרי החינוך באקדמיה נשאו את עיניהם אל הנעשה מחוץ למדינת ישראל בתחום החינוך לילדי אוכלוסיות נחשלות ; ואכן , באותה תקופה , ועוד לפניה , החלה ההתעניינות , גם בעולם המערבי , בילדים מאוכלוסיות מצוקה וממיעוטים אתניים ומתרבויות נחשלות שחיו בקרבו . העלאת הבעיה וניסוחה המפורש בספרות החינוך והפסיכולוגיה החלו בארצות הברית , שם כזכור תוארו ילדים אלו במונח ' מקופחי תרבות ' , שיש בו רמזים לאטיולוגיה של התופעה . כאמור , בישראל רווח המונח החלופי ' טעוני טיפוח ' , שטבע משרד החינוך והתרבות בנימוק שמונח זה משקף גישה מעשית טיפולית בלי משמע הלוואי של ההסבר העיוני . החוקר הנודע ביותר בישראל שעסק בטעוני הטיפוח ופיתח תורה סדורה , ' תורת ההוראה המשקמת ' , על אודות הליקויים בחשיבתם ועל הדרך לשיקומם היה הפילוסוף והפסיכולוג קרל פרנקנשטיין , ששימש ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חתן פרס ישר...
אל הספר