החטיבות הצעירות

החידוש של שנות השבעים היה ' החטיבות הצעירות ' , שקמו בארץ בשנת 1973 כניסוי מל ֻווה במחקר ( יידון להלן ) . בדיווחים מאוחרים הוגדרו החטיבות הצעירות כמערכת ארגונית שונה במהותה מזו שבגן ובכיתות היסוד בבית הספר היסודי , מערכת שבבסיסה מצויה האמונה שלסביבה הפיזית והאנושית יש השפעה על אופי הלימודים של הילד . החטיבה הצעירה היא מסגרת לימודים של גילאי חמש - שבע , דהיינו כיתות גן חובה וכיתות א ( לפעמים גם כיתות ב ) , המקובצים בקבוצות השוכנות יחד והמתפקדות כיחידת חינוך אוטונומית למדי במסגרת רב גילית בבית הספר היסודי . עקרון החינוך שביסוד החטיבה הצעירה הוא שכל ילד לומד לפי יכולתו ולפי צרכיו בשלב הבשלות שהוא נמצא בו ברצף הגילים חמש - שבע . רות נחמני , לפנים המפקחת הארצית הראשונה על החטיבות הצעירות , מציינת כי החטיבה הצעירה היא תולדה של כיתה א גנית . לדבריה , ד " ר שרה פאיאנס גליק , המפקחת המרכזת הראשונה של הגיל הרך בישראל , הורתה עוד בשנות החמישים על הניתוק בין שתי מסגרות החינוך : מסגרת גן החובה ומסגרת בית הספר . לטענתה , ניתוק זה הוא תולדה של נסיבות היסטוריות שאינן מוצדקות מבחינת טובתו של הילד ( פיי...  אל הספר