עוד בשנים תש " ט - תש " י ( 1950 - 1949 ) לא יכלו הסמינרים להכשרת מורות וגננות לעמוד בביקוש הרב של שדה החינוך וצרכיו , ומשום כך ניכר מחסור גדול בגננות ובמורות בשנים האלה ומהן ואילך . כצעד ראשון בתהליך ההתמודדות עם הקושי הממלכתי הוחלט ' לקצר ' את שנת הלימודים : תלמידות סמינר נשלחו לעבודה במערכת החינוך עוד בסביבות פסח בשנה השנייה ללימודיהן , ולא חזרו ללימודים ולבחינות הגמר , אלא קיבלו תעודות הוראה לאחר כשנה וחצי בלבד של לימודים פורמליים ; לתלמידות סמינר בשנה הראשונה ללימודיהן האריכו את שנת הלימודים ומתחו אותה אל ' החופש הגדול ' וקיצרו את לימודי השנה השנייה , וכבר בסוף חודש שבט בשנה השנייה ללימודיהן נשלחו לעבודה במערכת החינוך . אלא שגם בצעדים האלה לא היו מענה הולם למחסור העצום במורות ובגננות בבתי הספר ובגנים , ועל כן החלו לערוך קורסים מקוצרים או מזורזים ( בני חצי שנה או שנה ) להכשרת מורות וגננות . בוגרות הקורסים הללו היו מורות וגננות לא מוסמכות , וכדי לקבל הסמכה היה עליהן למלא דרישות לימודים וחובות אקדמיות ולעמוד בבחינות כנדרש ממורות ומגננות שנכנסו לשוק העבודה ללא לימודים כלל . פועל יוצא ...
אל הספר