פרק שביעי הילד האורייני

בשנות השבעים הייתה במערכת החינוך בישראל תחושה של תסכול ואי נחת מרמת ההישגים בבתי הספר היסודיים . התוצאות העגומות של תלמידי ישראל במבחנים בין לאומיים הובילו את הנהלת משרד החינוך לידי מסקנה כי חשוב להעמיד מערכת של משוב ארצית קבועה , שתספק נתונים על הישגי התלמידים בלימודים . ראשי משרד החינוך האמינו כי מידע זה , שיסופק בזמנים קבועים לכיתות השונות ובתחומי ההוראה והחינוך השונים , יהיה בכוחו לכוון ביתר יעילות את המאמצים לקידום תלמידים חלשים . מבחני משוב אלו , המכונים תכנית מיצ " ב — ' מדדי יעילות וצמיחה בבית הספר ' , מגדירים רמת מינימום מוסכמת הנדרשת מהילדים במקצועות עברית , אנגלית , מדעים ומתמטיקה . בו בזמן , התפתחות המחקר בתהליכי רכישת השפה וההכרה כי הילדים כבר מגיל שלוש מבחינים בין כתב לציור , ואפילו מסוגלים לזהות שמות מודפסים על מוצרי מזון או שלטי חוצות , הובילו להתפתחותן של תכניות לימודים בתחום הקריאה והכתיבה . העיסוק בתחומים האלה התחזק בשנות השמונים ומלווה את גני הילדים עד היום ( באשי , , 1985 חומסקי , , 1986 יער ושביט , . ( 2001 חוקרים בבלשנות מודרנית ובפסיכו לינגוויסטיקה בדקו תהליכים ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב