מתאוריה של התפתחות לתאוריות של ה־Mind ומאינטליגנציה לאינטליגנציות

שנים רבות פותחו תורות הוראה בהתבססות על תאורי וֹ ת מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית , ובעיקר על תאוריית ההתפתחות של פיאז ' ה , תאוריית השלבים . לימים , כשהתוודעו במערב לתאוריה של ויגוצקי , שהאירה כיוון שונה והורתה על ' טווח ההתפתחות המשוער ' ועל חשיבות התיווך של המבוגר במיצוי פוטנציאל ההתפתחות של הילד , הונחה התשתית ללגיטימציה לאסטרטגיות התיווך , שפותחו בשנות התשעים ויושמו בגן הילדים . כך נוספו על תאוריית ההתפתחות התאוריה של המיינד ( Theory of Mind ) ו ' תאוריית האינטליגנציות המרובות' ( . ( Multiple Intelligences , Gardner , 1990 , 1993 , 1994 a , b ההבדלים הבין אישיים בהתנהגותם של ילדים זכו לדגשים שונים בתאורי וֹ ת השונות : הטיפול שהילד או המזג שלו מקבלים , המבוסס על המטען הגנטי ועל השפעות ביולוגיות שונות וכדומה . התאוריה של המיינד , שנרחיב עליה מיד , הדגישה את הקשר בין הילד ובין הסביבה : הילד הוא גורם פעיל בגדילתו ובתגובותיו , והאינטראקציה שלו עם הסביבה משפיעה עליו ומושפעת ממנו , ולהפך . בעקבות המהפכה בחקר המוח האנושי העבירה התאוריה של המיינד את מרכז הכובד של היכולת הקוגניטיבית ביכולת ל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב