מחבר:

שנת ההוצאה: 1998

מילות מפתח: צלבנים; מוסלמים; ממלכה צלבנית

ההיסטוריה של ארץ-ישראל" היא סידרה המביאה סקירה שלמה, ראשונה ויחידה מסוגה של ארץ ישראל לתקופותיה. בית ההוצאה "כתר" בשיתוף עם מערכת מדעית של יד בן-צבי וטובי החוקרים בישראל חברו יחד להביא לפני כל שוחרי הארץ ולומדי עברה תמונה רחבת היקף, מעמיקה ורצופה של תולדות ישראל כחטיבה היסטורית אחת. נפרסות בה תקופות ידועות יותר וידועות פחות, על היבטיהן השונים: היסטוריה מדינית, פני הארץ וישובה, ריבודי החברה, המבנה הכלכלי והמנהלי, ההרכב הדמוגרפי, חיי תרבות ורוח ועוד.
כרך זה עוסק בארץ ישראל בימי השלטון המוסלמי ובימי הצלבנים. אל הספר

נושא/נושאים: , ימי הביינים

תוכן הספר:

• שלטון המוסלמים והצלבנים

• תוכן־העניינים

• פתח־דבר

• חלק א ארץ־ישראל בימי השלטון המוסלמי (1099-634)

• פני התקופה: מעמדה של ארץ־ישראל בשלטון המוסלמי ובתמורות המדיניות בעולם המוסלמי

• מעמדה של הארץ כלפי השלטון המרכזי

• הביטחון והכלכלה

• הרכב האוכלוסיה

• מעמדה הדתי של ארץ-ישראל

• 1. הכיבוש המוסלמי, תנופתו ותחומיו

• הופעת האסלאם וגיבוש שבטי ערב

• מן הפשיטות הראשונות ועד כיבוש ארץ־ישראל וירושלים

• נר שמן מחרס, עשוי בדפוס, מיוחס לעשורים הראשונים של הכיבוש המוסלמי. על־גבי הנר מופיע האליל היווני פאן, בעל זקן וקרניים, כשהוא מחזיק בידו המושטת חליל ומעל כתפו מקל ל?^<?רי . ת תאנים. מאחוריו — התאנים בצורת עיגולים.

• 2. מצב היהודים בארץ־ישראל בעת הכיבוש המוסלמי ולאחריו

• 3. שלטון המוסלמים בארץ־ישראל

• קדושתן של ארץ־ישראל ושל ירושלים באסלאם הקדום

• חדירת השבטים הערביים לארץ־ישראל

• מושלים ואנשי־דת מוסלמים

• המסים ושאר התנאים של בני־החסות

• הכנסות ממסי הלא־מוסלמים, בדינרים

• ירושלים הנוצרית לאחר הכיבוש המוסלמי. כך תיאר הנוסע אךקולף בן המאה השביעית את כנסיית הקבר, המפורסמת שבכנסיות ירושלים י זהו מבנה עגול, מוקף שלושה קירות. בקיר האמצעי היו שלושה מזבחות.

• התאסלמות האוכלוסיה

• חלוקתה המנהלית של ארץ־ישראל

• 4. ארץ־ישראל בשלטון בית אמיה (744-680)

• המאורעות המדיניים: עליית בית אמיה, כיבושי האסלאם וגבולות התפשטותו

• נצחון בני אמיה על אויבי האסלאם. מציורי הקיר באחד מאולמות קצר עמרה שבעבר־הירדן המזרחי.

• חיליפה מבית אמ;ה ו שחזור פסל דמותו של השליט, שלו מיוחסת בניית הארמון שבחירבת אלמפגיר, ליד יריחו.

• מדיניותם של בני בית אמיה והשפעתה על ארץ-ישראל

• שיקום הדרכים בארץ בימי בית אמיה. אחת מאבני המיל המציינות את שמו של עבד אלמלכ. בבסיסה — עיטור צמחי.

• למעלה. ? גולת הכותרת של מפעלי הבנייה של החיליפים מדמשק בארץ־ישראל היתה העבודות שנעשו נהו־ הבית. כיפת הסלע היתה מפעלו של עבד אלמלכ. לפי המקורות המוסלמיים, הוא הקדיש למפעל זה את הכנסות המסים ממצרים במשך שבע שנים.

• למטה: רצועת שיש מגולפת וצבועה מכיפת הסלע.

• המפורסם שבארמונות בית אמיה בארץ־ישראל, חירבת אלמ?גיר, שנבנה כנראה בימי החיליפה וליד השני ?.(744-743)? בתמונה — מראה כללי של הארמון, לפני השחזור.

• 5. הגיאוגראפיה היישובית של ארץ־ישראל בתקופה האומיית

• למעלה: סוס פסל חרס תלת־ממדי רמלה ?, , ;? המאה השמינית.

• למטה: רמלה — תבניות חרס ליציקת צוואר פכיתי, המאה השמינית. למטה — יציקה מודרנית שנעשתה בתבנית.

• חירבת אלמפגיר: שרשרת אבן מבית־המרחץ.

• vn־?: n'jpnlpN rn? ראש סוס עשוי קזטוקו מבית־המרחץ.

• חירבת א>מ9גיר: בעל־חיים עשוי קזטוקו מבית־המרחץ.

• ארץ־ישראל בתקופה המוסלמית ?i (1099-634)? החלוקה המנהלית והיישוב היהודי.

• 6. תולדות ארץ־ישראל בימי שלטון העבאסים והפאטמים, 1099-750

• הפילוג בעולם המוסלמי והמהפכה העבאסית

• תקופה של מיעוט פעולות הבנייה בארץ־ישראל. אין כמעט עדויות לפעילותם של החיליפים מבית עבאס בארץ־ישראל ובירושלים. ברמלה, לעומת זאת, בנו העבאסים יצירה ארכיטקטונית שחשיבותה רבה לתולדות העיר ולתולדות האמנות המוסלמית והאדריכלות בכלל: בריכות־המים התת־קרקעיות שנבנו בימי שלטונו של הארון אלךשיד.

• האסמאעילים :הקרמטים והפאטמים — תנועות אופוזיציה שיעיות נגד השלטון העבאסי

• יהודים בצמרת השלטון הפאטמי והשפעתם

• תולדותיה של משפחה. הדף האחרון והקולופון של "מגילת אחימעץ?,"? כרוניקה עברית של משפחה יהודית שמוצאה בדרוס איטליה, שכתב אחד מבני המשפחה במאה האחת־עשרה. אחד מצאצאיה היה פלטיאל, שעלה לגדולה בחצר החיליפה אלמעז.

• ארץ-ישראל מראשית השלטון העבאסי ועד הכיבוש הפאטמי

• זיוף כתובת הקדשה. כתובת רקועה על לוחית מתכת מימי עבד אלמלכ בכיפת הסלע. בכתובת הוחלף שמו של עבד אלמלכ בשמו של אלמאמון, החיליפה העבאסי.

• ארץ־ישראל וסוריה בשנת 952 לערך. מפה מתוך ספרו של אלאצ־ טרזיךי הפרסי, שנחשב לאחד הגיאוגראפים הראשונים של האס־ לאס, על־פי כתב־יד פרסי מהמאה השתים־ עשרה. על־פני היבשה, למעלה, מסומנת עזה; קצת למטה — רמלה. משמאל מסומנות בצורת שושנה הערים ירושלים, חברון, שכם, יריחו וטבריה.

• מלחמת שישים השנים (1029-969) והכיבוש הפאטמי של ארץ-ישראל

• הפאטמיס מיעטו בפעולות בנייה בארץ־ישראל. פסיפס פאטמי במסגד אלאקצא שבהר־הבית.

• 7. אוכלוסיית ארץ־ישראל והפאטמים

• חירבת אלמ9גיר: קטע ממסדרון הכניסה לארמון ובו "ספסלי" אבן וציפוי של משטח סטוקו על הקיר.

• רוירבת אלמפ?יר: אחד הציפויים של הסטוקו, שעיטר משטחי קיר גדולים.

• ?n ?? E ?D c? ?j ~ <? a n ?a n? r

• משרידי האמנות של הפאטמים בירושלים. כתובת פאטמית בכיפת הסלע, רולק מפסיפסי התוף.

• 8. הנוצרים בארץ־ישיאל בימי השלטון המוסלמי

• anal והמפורסם במנזרים בארץ־ישראל. מנזר מר סבא, שהיה מרכז לאנשי־רוח מבין הנזירים ונכתבו בו חיבורים חשובים.

• 9. היישוב היהודי בימי השלטון המוסלמי

• ישיבת ארץ־ישראל

• טיוטה של בקשה אל הח'ליפה ממאי ?,1041? שנכתבה ערבית, בכתב ערבי (בדרך־כלל נכתבו המכתבים ערבית, בכתב עברי?,(? בשוליים של תעודה מבית־הדין של פקטאט. עיקרה של הבקשה ו תלונות על סגירת בית־כנסת בפקטאט בגלל המחלוקת בעניין הגאונות בארץ־ישראל.

• גאוני ארץ-ישראל

• 10. כלכלתה של ארץ־ישראל בתקופה המוסלמית

• מטבע ברונזה ערבי בסגנון ביזנטי שנטבע בבית־שאן ב־ ?700-640? לערך. לאחר כיבוש הארץ החלו השליטים המוסלמים להטביע "מטבעות חיקוי" למטבעות הביזנטיים. פני המטבע: שתי דמויות מלכותיות יושבות על כס כשפניהן לחזית. הן מחזיקות צלבים וצלב נמצא בין ראשיהן. מסביב כתובת יוונית; "סקיתופוליס?."? הצד השני: הערך הנקוב ?40)? נומיות?,(? כתובת חיקוי יוונית וכתובת ערבית שמשמעותה לא התבררה.

• מטבע ברונזה שנטבע בירושלים בימי החיליפה הראשון לבית אמ?ה, מעאויה ?.(680-660)? פני המטבע: החיליפה עומד ופניו אל החזית. משני צדיו כתובת ? "מוחמד שליח אללה?."? הצד השני: הערך הנקוב, ומשני צדיו כתובת — "איליא פלסטין?."?

• מטבע ברונזה בסגנון ביזנטי שנטבע בטבריה. פני המטבע: שלוש דמויות מלכותיות, מחזיקות בידיהן צלבים ועל ראשיהן כתר עם צלב. הצד השני: הערך הנקוב. מסביב כתובות ביוונית ובערבית — "טי5יך־ טודוס" ו"טבריה?."?

• מטבע ברונזה בסגנון ביזנטי שנטבע כנראה בבית־שאן. במטבע זה כבר לא מופיעים צלבים והכתובת הוטבעה רק בערבית. מופיע שמו של השליט עבד אלמלכ אבן מךואן, שהטיל איסור על הטבעת דמויות. פני המטבע: שני רדליפים עומדים כשפניהם אל החזית, לבושים כיסוי ראש ובגד ארוך ומחזיקים בידם חרבות. הצד השני: הערך הנקוב ומסביב כתובת — "בשם אללה ע1לד אלמלכ אמיר המאמינים?."?

• מטבע ברונזה שנטבע ביבנה לאחר ה"רפורמה" של החיליפה עבד אלמלכ. פני המטבע: כתובת בשלוש שורות, מוקפת שלושה עיגולים — "אין אלוהים אלא אללה לבדו?."? הצד השני: כתובת במרכז בשלוש שורות — "מוחמד שליח אללה" — וכתובת היקפית: "בשם אללה נטבע הפלס הזה ביבנה?."?

• נספח האמנות בארץ־ישראל בתקופה המוסלמית קדומה

• אופיין של האמנות והארכיטקטורה בתקופה המוסלמית הקדומה

• ימי בית אמיה

• מסגד א>אקצאו פסיפס ממערכת תומך הביניים, על־ גבי אומנה.

• מסגד אלאקצא: לוחות־עץ מגולפים מהמאה השמינית.

• חירבת אלמניה: "מערכת המגורים?."?

• משמאל: חירבת אלמפגיר - ציור של פרט מהפסיפס באגף המרחצאות.

• מימין: חירבת אלמניה -שתי ורדות (רוזטות) מגולפות באבן.

• למעלה: חירבת אלמפגיר — עיטור מרכז הכיפה ד (רוזטה) עשויה מראשים.

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• התקופה העבאסית והפאטמית

• אבו גוש: קרמיקה מעוטרת בזיגוג רבגוני, המאה התשיעית-העשירית. ?„ -^ S^» ' " - >- y \. ' ; '** ,,?

• חירבת אלמפגיו־: דגם צמחי מגולף באבן מתוך כיפת אחת מגומחות הכניסה.

• חלק ב ארץ־ישראל בימי הצלבנים (1291-1099)

• פני התקופה: בין מערב למזרח

• פחדי הגהינום, השטן והשדים הניעו רבים להצטרף למסעי־הצלב כדי לכפר על עוונותיהם. השדים מרבים להופיע בחמש הכותרות המפוארות של כנסיית הבשורה בנצרת. בכותרת הראשית, שנושאה ה"אמונה?,"? או אולי ה"כנסייה?,"? מופיעים שני שדים המאיימים עליה ועל ההולכים בדרכיה.

• 1. ממלכות הצלבנים בארץ־ ישראל

• מסע-הצלב הראשון וייסוד ממלכת הצלבנים הראשונה בארץ-ישראל (1131-1099)

• היסטוריה מתעטפת באגדה ומרוממת את פטרוס הנזיר למעלת יוזם מסע־הצלב הראשון. מתוך ה"רומאן של גוק??\?ךיד מבויון" (כתב־יד צרפתי, אמצע המאה הארבע־עשרה?.(?

• במאה השתיס־עשרה השתרעה ממלכת הצלבנים מנהר מועאמלתין, צפונית לבירות, ועד עקבה שביס־ סוף. בפתח עקבה — האי המבוצר גיזירת פרעון (בפי הצלבנים י איל דה גךייה?.(?

• הממלכה הראשונה (1187-1131)

• היו צלבנים שנפלו בשבי המוסלמים ובוששו לחזור לבתיהם באירופה. צלבן חוזר ואשתו — פסל בן המאה השתים־עשרה מכנסיית נאנסי, צרפת.

• כיפת הסלע ; מראה של מתומן הביניים —שיש מגולף ומתכת רקועה.

• למטה: חירבת אלמ?גיר — מעקה מגולף באבן.

• למעלה: רדרבת אלמפגיר — הפסיפס שב"דיוואן?."?

• למעלה: רוירבת אלמ?גיר — משטח סטוקו עם ראשי גברים ונשים בתבליט. קטע מעיטור הכניסה לארמון.

• למעלה ו חירבת אלמפגיר — ראש של דמות אשה מכוירת בסטוקו.

• רו'רבת אל5מ?גיר — פסל תלת־ממדי מכייר, עשוי סטוקו.

• למטה ו חירבת אלמפג'ר — מראה מאולם אגף המרחצאות. קבוצת האומנות גדולות־הממדים תמכו בקירוי.

• מלאך מכנסיית מבצר כוכב־הירדן (המאה השתים־עשרה?.(?

• הארמנים נודעו כמעטרי כתבי־יד. כתב־יד הפאטריארכיה הארמנית בירושלים, המאה השלוש־עשרה.

• למעלה: פסל ראש של לוחם צלבני. נמצא במבצר כוכב־הירדן, המאה השתים־עשרה.

• למטה ן החזית הרומאנסקית של כנסיית סנטה אנה, ירושלים (המאה השתים־עשרה?.(?

• כיבוש ירושלים בידי הצלבנים: כתב־יד צרפתי מהמאה הארבע־עשרה.

• משחק הקובייה: כתב־יד גרמני מהמאה הארבע־עשרה.

• אות הפתיחה המאייר ב"ספר התפילות של המלכה סליסנךה?."? בחלק העליון — רועה ועדרו. בחלק התחתון — המלך דוד.

• פסיפס זה, ביזנטי בסגנונו, המקשט את אחד הקירות של כנסיית המולד בבית־לחם, מתאר את תולדותיה של הדוגמה הנוצרית. הכנסייה קושטה ביוזמתו של קיסר ביזנטיון בשנה שבה יצאו כוחות צלבניים־ ביזנטייס מאוחדים נגד אלכסנדריה ?.(1169)?

• חותמו של אמלךיך מלך ירושלים. על צדו האחד שלושת סמלי העיר ירושלים, מוקפים כתובת: "עיר מלך מלכי המלכים?;"? על צדו השני מוצג מלך המחזיק בידיו את סמלי מוסד המלוכה.

• מבצר כוכב־הירדן, בן המאה השתים־עשרה, שייך לטיפוס "המבצר המרובע?,"? הנפוץ בטיפוסי המבצרים שבט הצלבנים בארץ. המבצר חלש על בקעת הירדן מדרום לכנרת ועד בית שאן.

• בין ממלכה לממלכה (1192-1187)

• שקיעת שלטון הצלבנים (1291-1260)

• עתלית, גדול מבצרי הצלבנים בארץ במאה השלוש־עשרה. המגדל, שהתרומם לגובה של 32 מטר, שימש בקומתו העליונה אולם טקסים מפואר.

• "ממלכת עכו" (1260-1192)

• שרידי הביצורים הצלבניים באשקלון — מפעל השיקום האחרון נעשה ב־1240 בידי גיסותיו של ריצ'רד מקורנוול.

• ארץ־ישראל בשלטון האיובים (1260-1192)

• השושלת האיוב>ת

• שינו" הגבולות של ממלכת ירושלים ממסע הצלב השלישי.

• ארכיבישופי נצרת שכנו מאז כיבושה של העיר בידי ביבלס בעכו. אבן מצבה זו של ויל?ם, ארכיבישוף נצרת, נתגלתה בעיר העתיקה של עכו בשנת ?.1962?

• 2. משטר הממלכה ומערך השלטון והמנהל

• מאפייני סדרי שלטון ומשטר

• מלכי ירושלים במאות השתיס־עשרה והשלוש־עשרה

• המלוכה, "בית- הדין העליון" והציוריות

• חותם מלכי יהודה נשא את שלושת סמלי ירושלים הצלבנית: כיפת הסלע, מצודת העיר וכנסיית הקבר.

• מלכי ירושלים במאה השונים־עשרה נקברו מתחת לגולגותא ב"כנסיית הקבר?."? את צורת קברו של המלך־ הילד בלךןין החמישי רשם במאה השמונה־עשרה נזיר פראנציסקאני. קברי מלכי ירושלים נשרפו ונהרסו בשריפה שפרצה בכנסייה בשנת ?.1808? לאחרונה נתגלו חלקים מקבר זה, המאפשרים שחזור מדויק יותר של הקבר.

• הכניסה המערבית ל"כנסיית הקבר?,"? ששימשה את מלכי ירושלים ובני חצרם. כיום — כניסה סתומה ברחוב הנוצרים.

• חותם אדוני חיפה הצלבנית. מימין — ביצורי העיר, צלב ודגל מעל לשינות המגדלים?-,? הכתובת: "מבצר חיפה?."? משמאל — "חותם של גארסיה אל־ וואליז אדון חיפה?."?

• מימין: צור, העיר והנמל השני בגודלו במדינה. חותם מהמאה השלוש־עשרה. מימין — ביצוריה האדירים של העיר המתרוממים מגלי הים. משמאל — אביר בלבוש פאר. המגן ומכסה הסוס נושאים את סמלי האבירות של אדון העיר.

• משמאל: חותם אדון קיסריה. מימין —שער וחומת העיר. משמאל —אביר דוהר?-,? כתובות: "עיר קיסריה?;"? "חותם של הוגו גי־ניה?."?

• מערן השלטון והמנהל

• 3. החברה הארץ־ישראלית בימי הצלבנים

• הפרנקים

• מימין י חותם אחד האיבלינים, בן למשפחת האצולה החשובה במדינה. מימין - ביצור וכתובת ו "מבצר איבלין?,"? היא יבנה.

• משמאל, חותמו של המלך אימךי מליזינין,הנושא על צדו האחד פרש רכוש על סוס ועל צדו השני את סמל בית ליזיני.ן, מלכי ירושלים וקפריסין במאה השלוש־עשרה.

• האצולה

• הצגת ישו במקדש. איור מתוך "ספר התפילות של המלכה מליסנךה?."?

• הבורגנים

• אחד הבילויים המעודנים יותר של האצולה והפק\ליצ?ט היה משחק השחמט. מכסה קופסת שנהב לראי, צרפת, המאה הארבע־עשרה.

• אזרחי הקומונות הימיות

• חברי המסדרים הצבאיים

• "אבירי ההיכל" — הטמפלרים. סמליהם ; "כיפת הסלע" וצלב בראשה. מהצד השני פרשים רוכבים על סוס אחד — סימן העניות; הכתובת ו "חותם אבירי היכל המשיח?."?

• הצלבנים ך?רבו בבניית כנסיות ומבצרים ברחבי שטחיהם, ובמאה השלוש־עשרה נמצאו רוב מבצרי הארץ בידי המסדרים הצבאיים. במאה זו בנו אבירי המסדר הטבטוני את מבצר מונפור, ששרידיו השתמרו עד ימינו.

• אנשי הכנסייה הלאטינית

• דמות זו של איש כורע ברך חקוקה באבן מצבה של אחרון הארכיבישופים של נצרת, שנקבר בעכו בשנת ?11290? הארכיבישופים של נצרת שכנו, מאז נפילת עירם בידי הממלוכים בשנת ?,1263? בעכו.

• האוכלוסיה המקומית

• המוסלמים

• הנוצרים־המזרחים

• בין מתנות מלכי ארמניה הקטנה, הפטתנים של הארמנים בארץ־ישראל, היתה דלת זו המעוטרת גילופי־ עץ, בכנסיית המולד בבית־לחם ?.(1277)?

• המנזר היווני־האורתודוקסי קו־נטל ליד יריחו, המקום המסורתי שבו ניסה השטן את ישו.

• 4. התפרוסת היישובית והכלכלית — הכפר והעיר

• הכפר בתקופה הצלבנית

• העיר הצלבנית

• רחוב מקומר בקיסריה הצלבנית. מעל לקשתות אבן נמתחו בדים להגנה מפני השמש. בבסיסי העמודים נקבים לקשירת הסוסים והבהמות.

• ירושלים בימי שלטון הצלבנים.

• ירושלים הצלבנית בשנת 1150 בקירוב, כפי שהיא מתוארת במפה מעשה ידיו של צליין (המחצית השנייה של המאה השתים־עשרה?.(?

• ברובעם שבעיר העתיקה של עכו בנו לעצמם ההוקזפיטלרים בנייני פאר. אולם קבלת־הפניס של המסדר — בניין אדיר בסגנון רומאנסקי. מאחורי העמוד האחרון (בתמונה) כניסה למעבר סודי אל בניינים אחרים של המסדר.

• ?: ^^^^^? העיר עכו, מפה מארינו סנודו מסוף המאה השלוש־עשרה. כתב־יד המוזיאון הבריטי.

• משמאל: חבצלת — פריט של שלט הרלךי בארמון ההוספיטלרים, "הקריפטה?,"? בעכו.

• השוק והמסחר

• 5. הבנייה הצלבנית בארץ: כנסיות ומבצרים

• מבנים כנסייתיים

• השער המערבי בכנסיית הקבר. מגוון קשתות על עיטוריהן מתרומם מעל לשער הרומאנסקי שנבנה באמצע המאה השתיס־עשרה. הקישוטים מגלמים אלמנטים מערביים ומזרחיים כאחד.

• הצלבנים קישטו את ארמונו־ תיהס, כנסיותיהם ומבצריהם בפסלים. ראש מפוסל זה של נער חייכן נחשף בקאפלה של כוכב־ הירדן.

• ?ncr<n? ההוקפיק\לךים באבו־גוש, שאותה זיהו הצלבנים עם עמאוס של הברית החדשה. מעל למעיין נבנתה קךיפק\ה ומעליה הכנסייה, בסגנון רומא^סקי.

• מקום כבוד בין שרידי הפיסול הכנסייתי הצלבני תופסים משקופי כנסיית הקכר. המשקוף המזרחי בולט באופיו הקישוטי ובדמויותיו המיתולוגיות.

• משמאל: ציפור אגדית (הגךיפון) בראש עמוד מעטרת את אחת הכותרות של כנסיית "העלייה לשמים?."?

• ?: vn>0? כותרת מפוארת של כנסיית "העלייה לשמים" — דוגמה מובהקת לשימוש באמנות הפיסול הקישוטי הצלבני בדגמים פלוראליים.

• למעלה: חזיתה של כנסיית מריס הלאטינית שברובע ההוספיטלריס בירושלים. בחזית — קשת שעליה חקוקים שמות רומיים של החודשים וסמלי המזלות.

• למטה משמאל! אחת מכותרות העמודים המפוארות של כנסיית הבשורה בנצרת וכמה מהדמויות המעטרות את חמש הכותרות. אחד ההישגים האמנותייס הבולטים של התקופה הצלבנית.

• למטה מימין ו אחד הציורים בני המאה השתים־עשרה המעטרים את עמודי כנסיית המולד בבית־לחס ו מרים אם ישי מניקה את בנה.

• ללא כותרת

• מבנים צבאיים

• מפת מערך הביצורים.

• עיר ומבצרה. מבצר עתלית בלשון היבשה מבוצר ומנותק מהעיר. לרגליו — העיר עתלית וחומותיה החודרות לים.

• במאה השלוש־עשרה התבצרו הצלבנים ברצועת החוף. הערים זכו לחגורת ביצורים מפוארת. בצילום — חומת קיסריה וחפיר רחב למרגלותיה. החומה מחוזקת בבסיס חלקלקה שממנו התרוממו החומה ומגדליה.

• 6. ארץ־ישראל — מוקד העלייה לרגל והמקומות הקדושים לשלוש הדתות

• הצליינים מהמערב עשו את דרכם מאירופה לארץ באוניות קטנות, חד־מפרשיות.

• בלב הרובע היהודי בירושלים ניצבות כיום חורבותיה של "כנסיית מרים הקדושה של הטבטונים?."? היתה זו כנסייה ששימשה אכסניה לאבירים חברי מסדר ההוספיטלריס ולצליינים דוברי גרמנית.

• כותרות־פאר אלה קבעו הצלבנים בשער השלשלת (הוא "השער המפואר" הצלבני?,(? משערי הר־הבית.

• חותמו של הרמב"ן נתגלה בשנת 1972 ליד תל כיסאן שבעמק עכו. החותם עגול ועשוי נחושת יצוקה. כתבו — עברי־ספרדי ללא כל עיטור או ציור.

• 7. חיי רוח, חיי יום־יום ובילוי הזמן

• הנגנים וכליהם. מתוך ה"ביבליה של הארסנאל" אחד המוצרים הקדומים ביותר של ה"סקריפטוריום" של עכו.

• תחיית לאזארוס. מתוך "ספר התפילות של המלכה ?>??ליסנךה?,"? ממוצרי הפאר של ה"סקריפטוריום" של כנסיית הקבר ?1143-1131)? בקירוב?.(?

• הפרנקים ממעמד האצולה בילו את זמנם החופשי בציד. בין קורבנותיו של בילוי זה היה המלך פו>ק, שנהרג בעת ציד ארנבות. מתוך כתב־יד צרפתי של ההיסטוריה של ממלכת ירושלים, של ויל?ם מצור.

• 8. פני היישוב היהודי

• היישוב היהודי

• בשנת 1267 עלה והתיישב בירושלים הרמב"ן. הוא לקח אחד מבנייניה החרבים של העיר ועשאו לבית־ כנסת, שהפך למרכז רוחני ליהודי ירושלים והעולים אליה. בצילום: הבניין המסורתי של "בית־כנסת הרמב"ן?."?

• 9. אחרית־דבר

• ביבליוגראפיה נבחרת

• מפתח

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13