מעמדה הדתי של ארץ-ישראל סוגיית מעמדה הדתי של אדץ-ישדאל מתמקדת בעיקר סביב ירושלים , אבל לא רק בה , לפי שבעיני היהודים והנוצרים לא רק היא מקודשת . הנוצרים בנו כנסיות ומנזרים בבית לחם , בנצרת , על הירדן , על התבור , במדבר יהודה ובמקומות אחרים . יחסם של היהודים לנושא זה לא השתנה , והכמיהה המשיחית היא גורם מתמיד בתודעתם הדתית הלאומית ; אולם דומה שדווקא הכיבוש המוסלמי העלה את ערכה של ירושלים בעיני העולם הנוצרי . דבר זה בא לידי ביטוי בעיקר בגלים של העולים לרגל שהגיעו אליה מכל העולם הנוצרי , אבל גם בגל — לא פחות ניכר — של תרומות והקדשות נכסים לטובת המקומות הקדושים . ההתלהבות ההולכת וגואה ( וביתר שאת כשהיא נתקלת ברדיפות וכרוכה ביסורים ובסכנת נפשות ) של העולים לרגל הנוצרים , סופה שהיא מתגלגלת לאותו חיזיון יחיד במינו בתולדות האנושות של מסעי הצלב . למחנות המעריצים את ירושלים היתוסף מעתה מחנה נוסף של המוסלמים עצמם . יחסם אל העיר ידע תהפוכות . הנביא פנה אליה בתפילתו , אחר כך פנה לה עורף , פשוטו כמשמעו , וסובב את פניו אל מכה . ממשיכי דרכו שנכנסו לירושלים עם הכיבוש שללו תחילה את מרכז קדושתה של ירושלי...
אל הספר