פני התקופה : בין מערב למזרח דיכוי מרד בר כוכבא בקיץ 135 סתם את הגולל על קיומה של ארץ ישראל בתור ישות פוליטית ; כיבושה , כעבור אלף שנה , לערך , על ידי גיסות מסע הצלב הראשון , החזיר לה למשך כמאתיים שנה את עצמאותה . הצלבנים , יוצאי מערב אירופה , כוננו את "ממלכת ירושלים" שעמה עלתה , pxn בן לילה כמעט , ממעמד של מחוז שולי במדינה מוסלמית למדינה עצמאית . מבחינת השפעתו על מעמדה של ארץ ישראל אפשר אפוא להשוות את הכיבוש הצלבני להתנצרותה של האימפריה הרומית במאה הרביעית . הארץ היתה מפרובינציה נידחת של "פלסטינית" לאחד המוקדים החשובים ביותר בעולם הנוצרי . האח הפכה לנוצרית , ובניגוד לתקופה הביזנטית אף זכתה לסטאטוס של מדינה עצמאית , ולא עוד פרובינציה — ואפילו חשובה — בגוף אימפריה אדירה . הכיבוש הצלבני שילב את הארץ במה שכונה באירופה "החברה הנוצרית" או "העולם הנוצרי . " לא היתה זו , כמו בתקופה הביזנטית , הנצרות המזרחית שמרכזה הפוליטי בקונסטנטינויפול אלא הנצרות המערב אירופית בנוסחתה הרומית הקאתולית שמרכזה ברומא . ביצירתם של בני המערב הפכה המדינה הצלבנית לשלוחתה של אירופה ; בתור אח הקודש היתה לאחד המרכיבים ...
אל הספר