האצולה המצב המתמיד של מלחמה מכאן והזרם הבלתי פוסק של מהגרים מאירופה מכאן הם שני הגורמים העיקריים שהגדירו ועיצבו בשלוש עשרות השנים הראשונות לקיום הממלכה הצלבנית את דמותה של האצולה הארץ ישראלית . האבירים שנותרו בארץ לאחר כיבושה היו רובם בנים למשפחות האצולה האירופית הבינונית והנמוכה , אבירים אשר נמנו בארצות מוצאם עם המון האבירים הזוטרים ובדרך כלל היו חסרי קרקע . בתחילת דרכו היה מעמד האצולה הומוגני באופיו , מוגבל ונבדל במעמדו המשפטי והחברתי , שענייניו הוסדרו במערכת מיוחדת של חוקי נוהג שעליה הוסיפה חקיקה מאוחרת יותר את " האסיזות , " חוקי ממלכה . מעמד האצולה נהנה מזכויות יתר משפטיות וחברתיות ביחס לשאר הפוסקים בממלכה . רק בני מעמד זה רשאים היו להחזיק סניוךיות ופיאודה . העדיפות לא חסרה היתה אף חקיקה מוזרה ומיוחדת . וכך קבע חוק שנחקק לאחר 1146 שאץ לאסור אביר או בת אצילים בשל חובות אך אפשר לאסור בורגני ולהכריחו לעבוד עד שישולמו חובותיו . חוק אחר , ה"אסיזה של בילביס , " משנת , 1168 קבע שאץ להכריח אביר לרדת מסוסו אף בעת מצור על עיר ... האצולה הגבוהה בץ השנים , 1160- 1130 לערך , נוצרה קבוצת עלית בת...
אל הספר