מבנים צבאיים אם האדריכלות הכנסייתית משקפת בדרך כלל דחיית השפעות מקומיות ואת היצמדותה של החברה הצלבנית לסגנונות הבנייה של אירופה , מוכיחה הבנייה הצבאית פן אחר של הכובשים . האדריכלות הצבאית היא ביטוי למיזוג מודע של הישגי אמנות הביצורים האירופית , שאמנם לא היו מרשימים במיוחד , עם אלה של אמנות הביצורים המקומית , הביזנטית והמוסלמית . יתר על כן , ממדיה העצומים של הבנייה הצבאית הביאו לידי כך שבתחום הביצורים פיתחו הצלבנים טכניקות משלהם והעמידו חידושים שעלו על כל מה שידעה אירופה — ואין ספק שידע זה הועבר ונקלט במערב הנוצרי . ממדי הבנייה הצבאית , מתכונת המבנים ותכניתם היו כורח המציאות . הממלכה חיה על חרבה ובמצב של כעין מצור מתמיד . כמיעוט כובש מוקף ים של אויבים נועד למבצריהם תפקיד מכריע בארגון הצבאי ההגנתי של הממלכה , ועם זאת — תפקיד שחרג מן התחום הצבאי גרידא . המבצרים שימשו אמנם בראש וראשונה להגנת גבולות ודרכים , אולם המחסור המתמיד בכוח אדם מחד גיסא והצורך לשלוט על שטחים נרחבים מאידך גיסא הולידו עוד תפקיד והמבצרים שימשו להבטחת השליטה הפתקית על האוכלוסיה המקומית . הם מילאו אפוא גם תפקיד של מרכזי ...
אל הספר