|
|
עמוד:11
קיומם . הבולט בשינויים הדימוגראפיים ובתפרוסת היישובית הוא ההזנחה המוחלטת של שטחי ? pK 7 t בדרום . כל הנמצא דרומה מקו עזה במערב וחברון במזרח — נעזב מיושביו . אם תהליך זה קרה תיכף עם הכיבוש הערבי או שהתפתח מאוחר יותר — אין אנו יודעים . אפשר שהוא תוצאה של היעדר שלטון מרכזי שיכול היה להבטיח חיים ורכוש בנגב המפות מפני התקפות הבדווים , שהפכו לאסון קבע של ארץ ישראל בשלטון האסלאם , או סתם מעשי שוד , ואפשר שהוא ביטוי לתופעה דימוגראפית מכרעת של צמצום האוכלוסיה מסוף המאה השביעית ואילך וממילא התרכזותה בשטחים שפוריותם עולה לאין ערוך על זו של הנגב הצחיח ושיישובם שנתדלדל יכול היה לקלוט את יוצאי הנגב . שממת הנגב הפכה לתופעת קבע בתולדות אדץ ישדאל . שטח עצום זה עד עקבה שבים סוף ישמור בזמן הצלבנים שם ערבי דווקא : "לה גוץד בךיה , " המדבר הגדול , ולא ישנה עוד את צורתו ואת אופיו עד ימינו אנו . שינויים מהפכניים לא פחות עברו על מתכונות התפרוסת היישובית גם בחוף , בשפלה ובהר . התיעוד הצלבני מוכיח קיומם של מאות מקומות יישוב ששמם מלווה כשם " ח'רבת , " אם נשמרת צורתו הערבית , או "גסטינה" — gastina ) שטח שומם ) ונגזריו ברומית ובצרפתית . אם המדובר בחקלאות עונתית סביב הריכוזים הכפריים או בשטחי מרעה — כך או כך התמונה היא של דלדול היישוב המקומי . אין הוכחות ברורות מתי קרה הדבר , אולם הדעה נוטה להניח שדלדולו לא בא כתופעה קאטאסטרופאלית שליוותה את הכיבוש הצלבני ( אם כי לא חסרו פליטים בתקופה וו , ( אלא תוצאה של תהליך ממושך ששורשיו — ואולי אף עיקרו — בתקופה הערבית ופגעי ההרס הבדווי שנתן את אותותיו בארץ ישראל . לשינוי בשטח הכפרי פנים שונות בחוף הארץ . הנמל הגדול של התקופה הבתר ביזנטית היה העיר הצפונית צור ומצב זה התקיים עד המאה העשירית , לערך . ערים מספר , ביניהן חיפה , אף לא היו מבוצרות , ולביצורן היתה זיקה מועטה בלבד למעמדן הכלכלי , והוא הותנה באי הביטחון של ההתקפות הביזנטיות . מבחינה כלכלית היו פני ארץ-ישראל מופנים מזרחה וצפונה לדמשק או דרומה למצרים — השוק העיקרי של מצרכי היצוא של א ^ ישראל ; במצב זה נזקקה הארץ רק מעט לנמלים גדולים , אם כי נמלים התקיימו גם באשקלון , בקיסריה וביפו . היצוא הגדול מן הליוואנט לארצות הים התיכון התנהל מקושטא ואנטי 1 כ ; ה בצפון ומאל ? ס ? ךךיה בדרום . מסחרה העיקרי של pxn היה בדרכי היבשה או במסחר חופים שלא נזקק לנמלים ימיים . מתקבל הרושם שבפנים pxn היו רוב הריכוזים ערי פרזות ורק פה ושם נמצאו אתרים מבוצרים . אמנם עיר כמו רמלה , היחידה שייסדו הכובשים הערבים על אדמת הארץ , כמענה לאתגר הנוצרי בלוד השכנה , היתה מבוצרת , בתור בירת מחוז פלסטין . רק כיבוש , 7 ארץ בידי הפאטמים במאה העשירית נתן דחיפה לבנייתו של נמל עכו . מזווית ראייה זו היו הכיבוש הצלבני וגלגוליו בחינת מהפכה יישובית ממש . עצם הכיבוש נעשה על ידי השתלטות על ערים , במיוחד ערי החוף , ואין שומעים על התנגדות מבצרים או ערים ( פרט לירושלים , ( בחלקן מפורזות , בפנים הארץ . התנחלותם של הצלבנים היתה ברובה המכריע התנחלות עירונית בנמלי החוף ותפיסת מרכזים שביצוריהם שוקמו או נבנו בפנים הארץ . עם תום דור הכיבוש ולמשך מאתיים השנים הבאות יתפצל היישוב p \ j לשכבת כובשים היושבת בערים בצורות וקצת חילות מצב במבצרים ולאוכלוסיה המקומית הנכבשת , שרובה המכריע יושב בכפרים , אם כי קצתם
|
|