|
|
עמוד:7
פתח דבר חזיון בן שש מאות שנה ומעלה נגול בכרך שלפנינו , פרק זמן שתחילתו בכיבוש px ישראל על ידי המוסלמים באמצע המאה השביעית וסופו בשקיעתה של הממלכה הצלבנית ונפילתה בידי כת קצונה צבאית שהשתלטה על מצרים . המאורעות הכבירים המקופלים בתקופה זו תחילתם בעלייתו של נביא האסלאם בחצי האי ערב , אמצעיתם בתסיסה משיחית שהנחיתה אלפים ורבבות נוצרים בחופי ארץ ישראל לשם גאולת קבר משיחם וסופה במהפכה צבאית שהעלתה לשלטון את מי שהכוח הריאלי בידו במצרים , עבדים קנויים בגופם , החיילים הממלוכים , שהפכו לשליטי המדינה . במשך תקופה זו התרחשו ובאו על pKn שתי מהפכות שטלטלוה מן הקצה אל הקצה ושינו באורח משמעותי את תולדותיה . הראשונה קבעה תהליכים היסטוריים ועיצבה את פני pxn כך שרישומה התקיים בה עד ימינו אנו . האחרת חרשה אמנם תלמים בפני הארץ , אולם חריש זה כוחו לא עמד לו בפני רוחות הזמן . הוא נעלם כאפיזודה חולפת בתולדות הארץ , כשהוא מוריש מעט מזעיר לעתידה , אולם יוצר משקע בזכרון הקולקטיבי של אירופה הנוצרית שלא פסק להתקיים אף בימינו אנו . ארבע מאות וחמישים שנות שלטון האסלאם הוציאו את ארץ ישראל , ביחד עם שכנותיה , מן המעגל של התרבות הביזנטית , היורשת הנוצרית של התרבות ההלניסטית והרומית , ושיקעוה בעולם תרבותי שונה שעמד בהתהוותו , האסלאם , שכל כמה שאף הוא ירש מן התרבות ההלניסטית , הרי התפתחותו אוטונומית והוא יוצר עולם תרבותי , חומרי ורוחני משלו הן בהשראת האסלאם הן בהשראת התרומות הייחודיות של מאמיניו הכובשים והנכבשים . הכיבוש הערבי במאה השביעית לא כוון במיוחד לכיבושה של ארץ ישראל , מה שאין כן לגבי הצלבנים שכיבוש ארץ ישראל והשליטה על ירושלים והמקומות המקודשים במסורת הנוצרית היו מטרתם המוצהרת והבסיס הרעיוני של תנועתם ומסעיהם . הערבים , שהגיעו מחצי האי ערב כשהם נושאים את ססמאות דתם החדשה על חודי חניתותיהם , יצאו למסע כיבוש נגד העולם הביזנטי הנוצרי והאיראני ושלוחותיהם . א ^ ישראל נכבשה במהלכו של המסע צפונה לסוריה ולעיראק והמסע צפונה מערבה , למצרים ולחופי אפריקה . במסגרת זאת , אף כי מלכתחילה היתה אולי משמעות מיוחדת לכיבושה של ירושלים , לא היתה ארץ ישראל אלא ארץ מעבר במסע הכיבוש הגדול . החשיבות הדתית של ירושלים , אם קיימת היתה , הובלטה רק לשעה , ואם כי השתכנו בעיר חכמי דת והיא הפכה מטרה לעליות לרגל — לא בתוכה התמקדה נקודת הכובד של הח'ליפות . עם כיבושה איבדה ארץ ישראל מייחודה ומעצמאותה ולא היתה עוד אלא פרובינציה
|
|