מערן השלטון והמנהל במאה השלוש עשרה לבשו כל הסךוךיות הגדולות , לרבות הדומנה המלכותית , מתכונת מנהלית אחידה . מרכז המנהל הס ? יוךילי שכן בעיר ( לעתים רחוקות במבצר , ( מקום מושב אדון הקניוךה שבו עמד גם מבצרו או ארמונו . העיר היתה המרכז הכלכלי של השטח ובה שוק ששימש את יושבי הסניתץה ; אם נמצאה העיר על החוף הרי שימשה גם נמל . לעתים קרובות היה מקום מושבו של אדון הסניוךיה גם מושב הבישוף ולכן היתה העיר מרכז של מנהל כנסייתי . המוסד המנהלי השיפוטי המרכזי של הקךחץה היה ה"חצר" או בית הדין של הקניור , שהקביל ל"בית הדין העליון" של הסנייר העליון , המלך . בית הדין מורכב היה מן הוסלים של הסניור , כלומר מכל מחזיקי הפיאודה בסניוךיה . ב ? ניוףה גדולה , כמו זו של הגליל , הגיע מספר הוסלים לכדי מאה לערך ; לבעלי סניוךיות קטנות , כמו נצרת , מרוץ או תבנין , היו שלושה עד חמישה עשר וסלים . ה"חצר" של הסניור פעלה כבית משפט בדיני ממונות ונפשות של האצילים והוסלים מחזיקי הפיאודה . היא היתה ערכאה עליונה שלא היה אפשר לערער על פסק דינה לפני בית דין אחר בממלכה . זכות הערעור ל"בית הדין הגבוה , " כלומר לחצר המלך , לא נמצאה ...
אל הספר