כותרתו של ספר מופת קונפוציאני זה מעלה על נס, לכאורה, את הדבקות ב'שביל הזהב' של המתינות והבינוניות, אבל החזון הרוחני העולה מדפיו של הספר הוא חזון חובק עולם.
'דרך האמצע' הסינית אין משמעה הפס הלבן באמצע הכביש הצר, המנתב את האדם בין האסור למותר, אלא היא מסלול מפולש שיוצא מיסודות המוסר הטמונים בלב האדם מלידה, ומביא את האדם בסוף דרכו להגשמת אנושיותו המלאה.
מסכת זו - עם הספר 'תורת הגדול', המלווה אותה בתהליך התפתחותה הטקסטואלית - מתווה את התוואי האינטלקטואלי והרוחני של המפעל הקונפוציאני הקדוש: הלוא הוא תיקון מידות הפרט ותיקון העולם כולו. אבל הספר 'דרך האמצע וקיומה' עולה על היצירה האחות בהתעמקותו בנושא השגת שלמות הנפש ובהשלכות המטפיזיות הכרוכות בהוצאת מידות המיצוע וההרמוניה אל הפועל.
כמו 'תורת הגדול', הורם 'דרך האמצע' לפני כאלף שנים למרומי הקנון הקונפוציאני, כאחד מ'ארבעת הספרים', ולכן נלמד ושונן בבית-המדרש הקונפוציאני כל הדורות, ואף היה אחד מעמודי התווך של שיטת הבחינות הממלכתיות המהוללת, וגם בסיס ללמדנות הפרשנית ולעיון הפילוסופי המעמיק, המעמידים את פאר הציביליזציה הסינית המסורתית.
הספר מוגש כאן לקורא העברי המבקש לעמוד על עומקה של התרבות הסינית, בתרגומו של הפרופ' אנדרו פלאקס, המלמד סינית קלסית באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית.
לספר הקדימה מבוא הפרופ' איירין איבר, פרופסור ללימודי מזרח אסיה, באוניברסיטה העברית בירושלים.
אל הספר