מחבר: מרדכי נאור ודן גלעדי

שנת ההוצאה: תש"ן, 1990

מילות מפתח: עליות לארץ-ישראל; העפלה; היסטוריה של מדינת ישראל. עשור ראשון; מלחמת השחרור; עליה; עלייה; עליות לארץ ישראל; ארץ-ישראל - עליות; ארץ ישראל - עליות; מעפילים; עלייה ב'; עליה ב'; עלייה בלתי לגלית; עליה בלתי לגלית; עליה בלתי-לגלית; עלייה בלתי-לגלית; עליה בלתי-חוקית; עליה בלתי חוקית; עלייה בלתי חוקית; עלייה בלתי-חוקית; עלייה ב; עליה ב; הסטוריה של מדינת ישראל. עשור ראשון; מלחמת העצמאות; מלחמת הקוממיות

"ארץ ישראל במאה העשרים -מישוב למדינה,1900 -1950" הוא ספר ראשון מסוגו הבא לעקוב אחר ההתפתחויות בחצי הראשון של המאה, ולנתחן מזוויות והיבטים שונים: פוליטיים, חברתיים, כלכליים, ביטחוניים, התיישבותיים ועוד. בחמישים שנה אלה שלטו בארץ שלושה ממשלים -טורקי, בריטי וישראלי; היו שתי מלחמות עולם שהארץ הייתה מעורבת בהן, מלחמה מקומית אחת ושורה של "מאורעות" ותקריות בין ערבים ויהודים. היישוב היהודי גדל מכ -50 אלף נפש למיליון והוקמה מדינת ישראל. סיפור התפתחות מישוב למדינה, מעניין לא רק מנקודת המבט הארץ ישראלית. זהו פרק מיוחד בקורותיו הארוכות של העם היהודי ובקורות המאה העשרים. רובו של הכרך מוקדש לישוב היהודי מאז 1900 ולמדינת ישראל בשתי שנותיה הראשונות. אל הספר

נושא/נושאים: , 1948-1881, מדינת ישראל

תוכן הספר:

• ארץ־ישראל במאה העשרים מיישוב למדינה, 1950-1900

• התוכן

• מבוא

• גיאות ושפל ?1&"-.1?ב היהודי בארץ־ישראל בשנים 920ו?948-?ו (גרף עליון) בהשוואה לגלי העלייה לארץ (גרף תחתון?.(? ההתאמה בין שתי התופעות בולטת לעין.

• 1. היישוב בפתח המאה העשרים

• מסמלי הסטטוס של הקונסולים - הקוואס - שרת, מלווה ואיש־בטחון צמוד

• גורמי השינוי

• היישוב היהודי: ישן וחדש

• קבר רחל בבית־לחם, כפי שנראה בתחילת המאה העשרים

• בירושלים ־ משבר פנימי עמוק

• מאבקי המשכילים בירושלים

• אליעזר בן־יהודה, מראשי היישוב החדש בירושלים

• יפו - מרכז היישוב החדש

• מסמלי המודרניזציה - רכבת בתחנת יפו

• חיפה וצפת

• המושבות - אורות והרבה צללים

• הברון רוטשילד - הציל את מושבות העלייה הראשונה

• סיכום־ביניים בשנת 1900

• בית הפקידות בזכרון־יעקב

• ביקב בראעווךלציון

• 2. יק"א והמושבות, 1914-1900

• ההתיישבות בגליל התחתון

• יבנאל, שהוקמה על־ידי יק"א, בשנותיה הראשונות

• מושבות המטעים

• קוטפת שקדים בראשוךלציון

• הקמת אגודת הכורמים

• ביקב בזכרון־יעקב

• ענף ההדרים ואגודת "פרדס"

• הטענת תפוזים בנמל יפו בתחילת המאה ה־20

• סיכום חלוקת המטעים במושבות לפי תקופות (בדונמים)

• rnnn הנסיונות בעתלית, שנוהלה על־ידי אהרן אהרנסון

• ב־1914 כבר לא היה ענף הגפן הענף המוביל

• מושבות המטעים ומושבות הפלחה

• לסיכום מפעלה של יק"א

• 3. העלייה השנייה, 1914-1903

• בין עלייה ראשונה לשנייה

• הדוד השני בפתח־תקוה, בני העלייה הראשונה ?(1910)?

• מי היו אנשי העלייה השנייה?

• אנשי העלייה השנייה

• ה"קול קורא" של ויתקין

• יוסף ויתקין ממורי־הדרך של העלייה השנייה

• הקמת מפלגות הפועלים

• שלושה מאישיה הנודעים של העליה השנייה: יצחק בן־צבי (מימין?,(? מניה וישראל שוחט

• יוסף אהרנוביץ?,'? מראשי "הפועל הצעיר"

• מ"כיבוש העבודה" ל"כיבוש הקרקע"

• "השומר"

• אנשי "השומר" חמושים בלבוש אופייני

• "הבלתי מפלגתיים" והסתדרויות הפועלים

• מודעה מ־4ו9ו המעידה על השינוי הגדול שחולל "השומר?:"? אפילו מושבה גרמנית מעדיפה שומר עבדי

• העלייה מתימן

• סופרים, אנשי רוח, מנהיגים

• מודעת מחאה בתקופת "מלחמת השפות"

• מורשת העלייה השנייה

• 4. המשרד הארץ־ישראלי וראשית ההתיישבות השיתופית

• ד"ר רופין, מנהל המשרד הארץ־ישראלי

• חוות כינרת וייסוד דגניה

• בול הרצל של הקרן הקיימת, קודש לרכישת אדמות ארץ־ישראל

• הצריף הראשון באום־ג'וני, היא דגניה

• "קבוצה קטנה" מול "קבוצה גדולה"

• מרחביה - הקואופרציה

• האחוזות

• הקואופרציה במרחביה בשנותיה הראשונות

• הקבוצות במוצאי העלייה השנייה

• מפת ההתיישבות היהודית בסוף תקופת העלייה השנייה ?(1914)?

• 5. ייסוד תל־אביב

• הקמת אגודת "אחוזת בית"

• שישים ושישה "האבות המייסדים''

• מאחוזת בית לתל־אביב

• מי יבנה בית בתל־אביב?

• גימנסיה "הרצליה" - תוכניתו הראשונה של האדריכל ברסקי, והביצוע

• גידול מואץ

• שדרות רוטשילד בימיה הראשונים של תל־אביב

• 6. היישוב במלחמת העולם הראשונה

• עוטר כסף עול בנק אפ"ק ביפו

• הסיוע האמריקני

• טופס סטנדרטי של המשרד הארץ־ישראלי בתקופה שהאמינו כי המלחמה תסתיים תוך זמן קצר

• ההתעתמנות לא הועילה

• כרוז ועד ההתעתמנות משלהי 1914

• שלושה מתעתמנים חדשים, 5ו9ו: בן־ציון מוסינזון (מיםין?,(? מאיר דיזנגוף, חיים בוגרשוב

• מכת הארבה

• מהלכים צבאיים טורקיים והשפעתם על היישוב

• חיל טורקי על רקע העיירה עוג י ה אל־חפיר בגבול סיני

• שלטונו של ג'מאל פשה

• הגזרות בשנת 1916

• שירות בני הארץ בצבא

• הקצין הטורקי משה שרתוק בחברת אחותו רבקה

• גירוש יהודי יפו ותל־אביב

• סוכות מגורשי תל־אביב בכפר־סבא. איור של נחום גוטמן

• מחתרת ניל"י

• מעופחת אהרנסון לפני פרשת ניל"י. מימין לשמאל: האב אפרים פישל, חיים אברהם - בעלה של שרה, אהרן, שרה, שמואל, אלכסנדר ורבקה אהרנסון

• כיבוש הארץ על־ידי הבריטים

• ??pro? בריטי בקרב על עזה, 917ו

• דוד בן־גוריון במדי הגדוד העברי

• לסיכום התקופה: צללים אך גם אורות

• 7. השלטון המנדאטורי בשנות העשרים

• הסכם סייקס־פיקו לגבי ארץ־ישראל וסביבותיה

• השלטון הצבאי (נובמבר - 1917 יוני 1920)

• הפעלת השלטון האזרחי

• הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון

• יהודים - ערבים - בריטים

• קצינים ופקידים בכירים בריטיים בחברת קולונל לורנס (משמאל) והאמיר עבדאללה

• מדיניות העלייה של הבריטים

• המנהל הבריטי - בין יהודים לערבים

• מפעולות הממשל הבריטי

• שינויי גבולות ארץ ישראל בשנים 917ו?923-?ו

• פונט (לירה) פלשתינאי אחד

• תרומה חיובית

• 8. העלייה השלישית, 1923-1919

• הוויכוח ב"וועידת לונדון"

• הרכב העלייה השלישית

• חלוצי העלייה השלישית - גזרי צלליות של הצייר מ. גור־אריה

• "תקופת הכבישים"

• סוללי הכבישים

• גדוד העבודה

• מחנה גדוד העבודה בירושלים

• יישוב עמק יזרעאל

• הכשרת קרקע בעמק יזרעאל

• "הקבוצה הגדולה"

• נהלל - מושב העובדים הראשון

• בשלב הראשון - חמישה יישובים בעמק

• חלוץ טיפוסי בשנות ה־?.20? איור בעתון ציוני במצרים

• הפילוג הראשון בגדוד העבודה

• "שכונת עובדים" - שכונת ברוכוב

• התיישבות פרטית בכפר ובעיר

• תל־אביב בהתפתחותה: אלפי פועלים זרמו לעיר ושוכנו באוהלים; עיתון "הארץ" עזב את ירושלים, והחל להופיע בתל־אביב.

• מגיאות לשפל

• ניצני תעשיה - בית החרושת "נשר"

• 9. ראשיתן של ההסתדרות הכללית וחברת העובדים

• מהקמת אחדות העבודה עד ייסוד ההסתדרות

• "קול קורא" של טרומפלדור

• קטע הסיום עול ה"קול קורא" של יוסף טרומפלדור

• ועידת היסוד של הסתדרות העובדים

• צירי ועידת היסוד של ההסתדרות, חיפה ? דצמבר 1920

• שלושה ממשתתפי הועידה, מימין לשמאל: יוסף ברץ, ברל כצנלסון, דוד רמז

• צעדים ראשונים

• מניה של בנק הפועלים

• בן־גוריון - מנהיג ההסתדרות הראשון

• הקומונה הכללית ו"חברת העובדים"

• 10. העלייה הרביעית ומשברה, 1924־1928

• עלייה המונית ראשונה

• קבוצת חלוצים שעלתה ב?.1925-? העלייה הרביעית היתה לא רק של בעלי הון

• מעמד הבכורה של העיר בימי הגיאות

• בניין - וספסרות

• האזור המזרחי של תל־אביב הנבנית, 1926

• תל־אביב של אמצע שנות העשרים. בניינים מצועצעים ותנועת בנייה ערה. תוך פחות משנתיים ?(1926-1924)? הוכפלה אוכלוסיית העיירה שהיתה לעיר

• מסימני תקופת הגיאות: הפרס - מגרש עול שני דונם

• התפתחות התעשייה

• סיגריות מתוצרת הארץ. השמות, בדרך־כלל, עבריים

• הכותל המערבי - גלויה צבועה מראשית המאה העשרים

• בית־הכנסת "החורבה" בירושלים - ממרכזי היישוב הישו לפי דגם המצוי במוזיאון

• יפו, עיר חוף מזרחית־ ססגונית,כפי שנראתה בסוף המאה ה־9ו

• nnvwn והבולים של פלשתינה־ א"י הנציחו אתרים מקודשים לשלוש הדתות

• התעשיה העברית צמחה נשנות השלושים - כרזה של בירה נשר. הצייר: פרנץ קראוס ?(1940)?

• עידוד התיירות - ההתחלה. כרזה ממשלתית־ בריטית משנת 1936 הצייר: ? קראוס

• כרזת גיוס לנשות היישוב להתגייס לחיל הנשים הבריטי במלחמת העולם השנייה. הציירים: האחים גבריאל ומקסים שמיר

• התרחבות המשק ההסתדרותי

• הקמת עפולה

• עפולה בשנותיה הראשונות

• ההתיישבות הכפרית הפרטית

• מאבקים ציבוריים בעיר ובמושבה

• מתיישבים חקלאים ברעננה, אמצע שנות ה?20-?

• "מאורעות הקטיף" בפתח־תקווה

• הוויכוח על דמות הציונות

• משבר העלייה הרביעית

• שכונת הצריפים בתל־אביב, 926ו

• המשבר בעיני בני הדור

• גילויי המשבר

• התמוטטות סולל בונה

• פועלי "סולל בונה" ? תמונה למזכרת מימי הגיאות

• השלכות המשבר על התנועה הציונית

• ד '' ר וייצמן, נשיא ההסתדרות הציונית איור של ראובן

• השפעות המשבר על הסתדרות העובדים

• בחקלאות - מספר צעדים קדימה

• הצריף הראשון בכפר יהושע

• 11. ערבים ויהודים בשנות העשרים

• "סוריה הדרומית"

• מאורעות הדמים, 1921-1920

• דיווח מיפו בעת מאורעות תרפ"א ?1921 -?

• עלייתו של חג' אמין אל־חוסייני

• חג' אמין אל חוסייני המופתי של ירושלים

• שבע השנים השקטות

• קבלת פנים זועמת,עם דגלים שחורים, בירושלים הערבית,לרגל ביקורו של הלורד בלפור?1925,?

• סכסוך הכותל המערבי

• מאורעות תרפ"ט (1929)

• במאורעות תד?"0?ט?929-?ו אסרו הבריטים על הו0עת העתונים, והמידע הועבר ב"הוצאות מיוחדות?."? מספר הנספים ב?30-? באוגוסט 929ו הגיע ל־3ו?.1? בסוף המאורעות הוא עלה ל־133

• גישות שונות ל"בעיה הערבית"

• שוטר בריטי עורך חיפוש בעת מאורעות 929ו בחיפה

• 12. הארגון הפנימי של היישוב

• ועד הצירים נפגש עם הוועד הזמני, 8ו9ו. ליד השולחן המרכזי מימין לשמאל: זאב גלוסקין, לוי ביאנקיני, ד"ר חיים ויצמן, ד"ר דוד אידר, ד"ר יעקב טהון, הרב בן־ציון חי עוזיאל

• ראשית ההתארגנות הציבורית

• הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה

• שתי מודעות ממערכת הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה - אפריל 1920

• הבחירות לאספת הנבחרים השנייה

• קבלת חוקת הקהילות - "כנסת ישראל"

• מלחמת החרדים באספת הנבחרים השנייה, ?- 1925? כרוז אחד מני רבים

• משפט השלום העברי

• השלטון המוניציפלי

• המאבקים בעיריית תל־אביב

• ראש העירית הראשון של תל־אביב, מאיר דיזנגוף, וראש העיריה השני - דוד בלוך־בלומנפלד

• התפתחות שירות הבריאות

• 13. שנים ללא תווית, 1931-1929

• הסיבות להתאוששות

• כך הובילו בשנות העשרים (וגם לאחר מכן) את תיבות פרי ההדר מהפרדסים לנמלים

• היזמים הכלכליים

• תחנת הכוח ההיז־רו־אלקטרית של רוטנברג בנהריים

• פנחס רוטנברג

• משה נובומייסקי

• רכישת עמק חפר ו"התיישבות האלף"

• מפעלו של מונד

• אלפרד מונד, לימים הלורד מלצ'ט

• "בני בנימין" וייסוד נתניה

• הקמת "הסוכנות המורחבת"

• 14. המאבק על ההגמוניה

• הקמת מפא"י והתגברות היריבות עם הרוויזיוניסטים

• שלושה אישים שעמדו במרכז הפעילות הפוליטית הציונית בתחילת שנות השלושים.מימין לשמאל: זאב ז'בוטינסקי, חיים ארלוזורוב, דוד בן־נוריון

• הבחירות לאספת הנבחרים השלישית

• הקונגרס הציוני השבעה־עשר

• המאבק ביישוב, 1933-1931

• "חזית העם" ־ עיתון האגף המיליטנטי בתנועה הרוויזיוניסטית

• פלוגת בית"ר בכפר־סבא - חלק מהמערך הבית"רי ברחבי הארץ

• "כיבוש הציונות" על־ידי מפא"י

• תקנון פלוגת "הסדרן" בחיפה, שהוקמה לשמור על "ציבור הפועלים המאורגן"

• פרישת הרוויזיוניסטים מהתנועה הציונית

• בן־גוריון בראש ההנהלה הציונית, 1935

• 15. העלייה החמישית, 1939-1933

• "העלייה הגרמנית"

• כפר שמריהו בראשיתו - יישוב חקלאי

• מפעל ה"העברה" (טרנספר)

• מודעה של חברת "העברה" משנת 1936

• התפלגות עולי העלייה החמישית

• התפתחות תנועת הפועלים

• התרחבות ההתיישבות העובדת

• חלוצים־חקלאים - תמונה אופיינית משנות השלושים

• המשק המעורב

• עיר מול כפר

• כיכר צינה דיזנגוף בתל־אביב תוכננה ונבנתה במהלך שנות ה־?.30? תוך שנים אחדות ?(1938-1934)? השתנה לחלוטין הנוף, והכיכר הפכה במהרה לאחד מסמליה המובהקים של תל־אביב

• התיישבות חקלאית חדשה

• התיישבות חקלאית של עולי גרמניה

• משק ההדרים: התרחבות ומשבר

• הוצאה מיוחדת של העיתון "דבר" בעת המאבק על עבודה עברית בכפר־סבא

• הקמת נמל תל־אביב

• סמלו של נמל תל־אביב (מימין?;(? פריקת שקי מלט ראשונים

• המעבר מגיאות לשפל (1939-1936)

• התקדמות דרמטית

• משק ההדרים המשיך להוביל בשנות השלושים

• 16. התפתחות כוח המגן - ה"הגנה"

• פרשת תל־חי

• ה"יזכור" של ברל כצנלסון, לזכר שמונת חללי תל־חי

• הקמת ארגון ה"הגנה"

• שניים מראשי ה"הגנה" בשנותיה הראשונות: אליהו גולומב, (מימין?,(? שהיה הראש הבלתי־מוכתר של הארגון, ויוסף הבט, מפקדו בשנות העשרים.

• מאורעות תרפ"א

• "שבע השנים השקטות"

• חייל סקוטי שהוצב להפריד בין ערבים ליהודים במאורעות תרפ"ט?929-?ו

• מאורעות תרפ"ט והשפעתם על ה"הגנה"

• הריסות באר־טוביה ב־929ו

• הפעילות בשנות הרגיעה

• מכתב הפורשים מה"הגנה" בירושלים, ו 93 ו

• ה"הגנה" כעת מאורעות הדמים (1936/39)

• נוטרים חברי "הגנה" בג'וערה בימי מאורעות ?1936/39?

• הקמת המטכ"ל

• לסיכומה של תקופה

• 17. תחילתה של ההעפלה

• העלייה החמישית נחשבת לתקופת־שיא בעלייה. ובכל זאת, נם בתקופה זו הטילו הבריטים הנבלות על כניסת יהודים לארץ־ישראל, דבר שהביא ללידתה של ההעפלה המאורגנת

• עליית "אף־על־פי"

• ספינות רעועות

• "וסרטיפיקט יש לךז" שואל הקריקטוריסט אריה נבון ב־939ו. העדר סרטיפיקטים הגביר את קצב ההעפלה

• תכניתו של בן־גוריון: אלף מעפילים לשבוע

• נושא־הדגל של הציונות

• הפגנת־נשים בתל־אביב, ב־939ו - בזכות ההעפלה

• עשרים אלף מעפילים

• 18. תקופת ה"מאורעות" או "המרד הערבי", 1939-1936

• הקמת הנוטרות

• משורייני נוטרים יהודים

• הוויכוח על ה"הבלגה"

• "ועדת פיל" מציעה חלוקה

• ?npibn nDD? הארץ לפי הצעת ועדת פיל

• התחדשות המהומות

• שיטה בריטית לדיכוי הטירור?-.? הושבת נכבדים ערבים בקרונית העושה דרכה לפני הרכבת. בדרך זו נמנעו מיקושים לרוב. בשנים ?1938/ 39? נקטו הבריטים ביד קשה נגד הפורעים הערבים ומנהיגיהם.הם אף היגלו מנהיגים ערבים מן הארץ לאיי סיישל שבאוקיינוס ההודי.

• טרקטור משוריין

• נסיגה בריטית

• חישולו של היישוב

• לוחמיו של וינגייט יוצאים לפעולה

• 19. "חומה ומגדל"

• תל־עמל (כיום ניר־דויד) - ראשון יישובי חומה ומגדל

• "עובדות מדיניות"

• דגם תומה ומגדל בתל־עמל, ממדי החצר ?35x35? מ'

• העלייה לחניתה

• נוטרים בעלייה לחניתה

• rratn ומגדל בנגבה - בימים ההם היישוב הדרומי ביותר בארץ, קיץ 1939

• מפת היישובים החדשים שהוקמו כשנים ?936/39?ו. רובם יישובי חומה מגדל

• 20. יחסי יהודים־אנגלים בשנות השלושים

• שאו, הופ־סימפסון, פספילד

• סמל ממשלת ארץ־ישראל

• מ"הספר הלבן" ל"איגרת מקדונלד"

• שנותיו הראשונות של ווקופ

• ארתור ווקופ, הנציב העליון הבריטי בארץ־ישראל בשנים ?.1938-1931? בדרך כלל אהד את המפעל הציוני. איור של אריה נבון

• ווקופ והמועצה המחוקקת

• בואה של "ועדת פיל"

• אלימות ערבית בעמק יזרעאל - פיצוץ צינור הנפט

• הצעת החלוקה (תוכנית ?(C? של ועדת וודהד, שהותירה מדינה יהודית ננסית

• המשבר מגיע לשיאו - "הספר הלבן" של 1939

• מציונות מדינית - לציונות לוחמת

• ?><?רץ־ישואל ;נבנית - זלוצה ילדיה בנוף גמק יזרעאל. :ציירת: ;רטה זרקואר־ זלף ?(1927?

• ומת־גן מבט מתל־ - אביב, ?.1924? הצייר: אריה לובין

• ללא כותרת

• החוצב. הצייר: אליהו סיגד

• החורש. הצייר: עמירם תמרי

• ללא כותרת

• מרסל ינקו ?(1948)?

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• עתון "הארץ" למחרת פרסום "הספר הלבן?",'?

• 21. התנדבות היישוב לצבא הבריטי

• ראשית הגיוס

• תותחני־חוף יהודיים היו מראשוני המתגייסים

• סמלי יחידות בהן שירתו מתנדבי היישוב

• הגיוס לפלוגות ה"באפס"

• "השיתוף" עם הבריטים

• הקמת גדודי חיל רגלים

• חיילי ו־זי"ר יהודיים באימונים

• הבריגדה בשדה הקרב

• מלוחמי הבריגדה - חיים לסקוב, לימים רמטכ"ל צה"ל

• משלטי הבריגדה, בקירבת קו החזית, איטליה 1945

• סיוע למפעלי "הבריחה'' ולהקמת צה"ל

• 22. היישוב בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה

• המעבר לכלכלת מלחמה וההתאוששות בשנת 1941

• התפתחות מהירה בתעשייה

• נתניה בטרם הפכה ממושבה לעיר

• פועלות בבית החרושת "אתא?,"? שנות הארבעים

• בחקלאות - אורות וצללים

• התרחבות ההתיישבות היהודית

• בית־אשל - אחד משלושת המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943

• היישוב מול השואה

• ניסיונות ההצלה

• במוצאי המלחמה

• הכותרת המספרת על עליית וו הנקודות בנגב ובדרום

• סיכום ה"יש" ערב קום המדינה

• 23. החזית המדינית, 1947-1942

• "תכנית בילטמור", 1942

• ועדת הקבינט הבריטי, 1943

• אכזבה מה"לייבור"

• ארנסט בווין, שר החוץ הבריטי מ־?,1945? נחשב לאויב מס י 1 של היישוב היהודי. קריקטורה בעתון המחתרתי "אעונב"

• ראשית המעורבות האמריקנית הישירה

• שנת ההכרעה - 1947

• ד"ר וייצמן מופיע בעצרת האו''ם, 947ו

• המערכה באו"ם - אביב־סתיו 1947

• תוכנית החלוקה של האו '' ם, 29 בנובמבר 947ו

• 24. המאבק

• הפילוג באצ"ל

• הקמת הפלמ"ח

• קורס צלפים של הפלמ"ח בראשיתו, ?.1942? המדריך (במרכז) - קצין בריטי

• ?npbnnn"? הערבית" של הפלמ"ח

• ה"סיזון"

• פיצוץ בניין הבולשת בירושלים על־ידי אצ"ל, 1944

• תנועת המרי העברי

• מ"ליל הגשרים" ל"שבת השחורה"

• כרוז של תנועת המרי לאחר "השבת השחורה"

• מופה של תנועת המרי

• הפיצוץ שגרם ל"פיצוץ" תנועת המרי

• אם ובנה מגורשים לקפריסין

• ה"סמינר" של בן־גוריון

• סופו של המאבק המזוין

• מי גרם לעזיבת האנגלים?

• שניים מפניו של המאבק הרב־צדדי שניהל היישוב היהודי נגד הבריטים בשנים שקדמו לקום המדינה: ההעפלה בדמותה של ספינת המעפילים המפורסמת ביותר - "אקסודוס" (יציאת אירופה תש"ז?.(? כאן נראית הספינה בעת עגינתה בנמל חיפה, לפני גירוש מעפיליה לאירופה. משמאל: חיילים בריטים פורסים תיל בירושלים, ערב הכרזת עוצר, שבא למנוע פעולות של ארגוני המחתרת

• המאבק נשא פרי

• 25. המערך הפוליטי, 1948-1920

• המפלגות והגושים הפוליטיים ביישוב, 1920

• מאבקי ימין־שמאל במחצית השנייה של שנות העשרים

• אישים בולטים במערך הפוליטי ביישוב בימי "המדינה שבדרך?."? שורה ראשונה, מימין לשמאל (וכן נם בשורות הבאות?:(? דוד בן־גוריון, משה שרתוק־שרת. אליעזר קפלן, יצחק בן־צבי, ברל כצנלסון. יצחק טבנקין, מאיר יערי, יעקב חזן, יוסף שפרינצק, משה שפירא. מאיר ברלין־בר אילן, יהודה לייב פישמן־מימון, חיים פיק, מאיר דיזנגוף, ישראל רוקח.משה סמילנסקי, פרץ ברנשטיין, יצחק גרינבוים, משה סנה, פנחס רוזנבליט־רוזן. משה קולדוני־קול, זאב ז'בוטינסקי, מנחם בגין, מאיר גרוסמן, אריה אלטמן. רבים מאישים אלה מילאו תפקידים מרכזיים במדינה

• המערך הפוליטי בשנות השלושים

• בנייני "המוסדות הלאומיים" בירושלים, מקום מושבה של "הממשלה שבדרך"

• שלטון המפלגות, הזרמים והגושים

• פילוג מפא"י

• אספת הנבחרים הרביעית, האחרונה שנבחרה לפני קום המדינה

• התמונה הפוליטית ערב קום המדינה

• כרוז של מפלגת "עלייה חדשה" - הפתעת הבחירות ב־944ו

• המורשת הפוליטית שעברה מהיישוב למדינה

• 26. מלחמת העצמאות והקמת המדינה

• שער הגיא - נתיב־דמים בדרך אל הבירה

• שיירה הגיעה לירושלים

• היערכות ה"הגנה" למלחמה

• משבר מרס 1948

• שיתוף פעולה בריטי־עדבי ב־948ו

• המתקפה היהודית באפריל ובראשית מאי 1948

• ערבים בורחים מנמל חיפה, אפריל 1948

• ההכנות להכרזת העצמאות

• הלבטים ערב הקמת המדינה

• הקמת המדינה ופלישת הערבים

• דוד בן־גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל

• לוחם בתש"ח

• המתקפות הגדולות - מבצעי "יואב," חירם'' ו"חורב"

• טור משוריינים ישראלי במבצע "חורב?,"? סיני - תחילת 1949

• הפעלת מוסדות המדינה בשנה הראשונה

• ראש הממשלה בן־גוריון, נשיא מועצת המדינה חיים וייצמן והציר האמריקני הראשון נ'יימס מקדונלד, 1948

• הקמת צבא אחד ואחיד

• רמטכ"ל צה"ל במלחמת העצמאות, רב־אלוף יעקב דורי (מעומאל) וראש אנ"מ, אלוף יגאל ידיו

• בחירות ראשונות והרכבת ממשלה

• הממשלה הנבחרת הראשונה לאחר שזכתה באמון הכנסת הראשונה, מרס 949ו

• שיחות שביתת־הנשק עם מדינות ערב

• מפת ישראל לאחר חתימת הסכמי שביתת־הנשק, תוך השוואה לגבולות שהותוו בתוכנית החלוקה של האו"ם

• היווצרות בעיית הפליטים הערבים

• השנה הקשה ביותר

• אף זו מתוצאות המלחמה - יישוב הרוס (יד מרדכי?,(? שצריך לשקמו

• 27. עד המיליון הראשון

• ארגון העלייה ותכנונה

• יחס היישוב הוותיק לעולים

• עולים מתימן עולים על מטוס בעדן, 949ו

• הוויכוח על צמצום העלייה

• שלבי קליטה ראשוניים

• במחנה שער־העלייה, 1949

• העלייה החדשה וההתיישבות החקלאית

• כל הארץ אהלים. מחנה העולים בבית ליד, בשיאה של שנת העלייה הגדולה, 949ו

• אפופיאה חמרת תקדים

• נספח 1 ארץ־ישראל בשנים 1950-1900 (תאריכון מפורט)

• נספח 2 מי ומי במחצית הראשונה של המאה העשרים

• נספח 3 גידול היישוב היהודי במחצית הראשונה של המאה העשרים

• נספח 4 העלייה היהודית לארץ־ישראל, 1919־1949

• נספח 5 מספר היישובים הכפריים היהודיים בשנים 1949-1900

• נספח 6 הצהרת בלפור

• נספח 7 המנדאט על ארץ־ישראל כתב הממונות (לפי הנוסח הרשמי, קטעים)

• נספח 8 ההכרזה על הקמת מדינת ישראל תל־אביב, ה' אייר תש"ח (14.5.1948)

• ביבליוגראפיה נבחרת

• מפתח שמות, מקומות ועניינים

עמודים:

3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13