התרחבות ההתיישבות היהודית בתחילת שנת 1940 פרסמה ממשלת ארץ ישראל את "תקנות העברת קרקעות , " שהגבילו את האפשרות החוקית לרכוש קרקעות ל 59 ' 0 משטח הארץ . תקנות אלו עוררו גל של זעם בקרב היישוב היהודי ונערכו נגדן הפגנות סוערות בכל ערי הארץ . הנהלת הסוכנות החליטה להגביר את המאמצים לרכוש קרקעות למרות התקנות האוסרות . ואמנם , בשנים הבאות נוצלו כל האפשרויות לעקיפת חוקי הקרקעות , והיקף האדמות שנרכשו עלה בהרבה על הממוצע בשנים הקודמות , למרות עליית המחירים הגדולה . שני גורמים עזרו להצלחה זו : בעלי קרקעות ערבים לא מעטים היו מוכנים למכור חלק מאדמותיהם , גם באזורים האסורים על פי החוק , מאחר שנזקקו לכסף יהודי ; הכנסות הקרן הקיימת , שהייתה הגורם הכמעט יחיד בתקופה זו לרכישת קרקעות , גדלו בשנות המלחמה , ובשנים 1940 1947 כמעט שהוכפל שטח הקרקע שבידיה . בין השיקולים של קובעי המדיניות , היכן לרכז את הרכישות , ניתן משקל רב לשיקול המדיני ( כמו בתקופת "חומה ומגדל , ( " כלומר , הרצון לתקוע יתד באזורים שיישובם ירחיב את גבולות המדינה העתידה . הייתה מגמה לעבות את ההתיישבות באזורים שהוחל ביישובם בשנות המאורעות . ...
אל הספר