הקמת גדודי חיל רגלים עד סוף קיץ 1942 כבר היו רשומים כחיילים בצבא הוד מלכותו מלך בריטניה יותר מ 14 אלף מבני היישוב - גברים ונשים . ההתנדבות הקיפה את כל החוגים , מגיל 18 ( ואף פחות ; ידוע על ניסיונות של נערים ממש להתגייס ) עד גיל . 60 בשביל המתגייסים הקשישים הוקמה פלוגה מיוחדת . באותו קיץ הודיעו הבריטים על נכונותם להרחיב את המסגרת הצבאית בה משרתים חיילי החי"ר , והוקמו שלושה גדודים , שנכללו ב"רגימנט הפלשתינאי . " זה איגד את הפלוגות היהודיות של ה"באפס" וכן גדוד ערבי אחד . מי שקיווה כי זו תחילת הדרך להשתתפות פעילה יותר של החיילים היהודים במאמץ המלחמתי - אוכזב פעם נוספת . במשך שנה בערך לא קרה כמעט דבר וחיילי ה"באפם" המשיכו למלא את משימותיהם השגרתיות , הרחק מהדרג הלוחם . ביולי 1943 הודיעו הבריטים על כוונתם להוציא מהארץ את אחד מגדודי הרגימנט . הדבר עורר תסיסה רבה , הן בגדוד עצמו והן ביישוב היהודי , והעלה מחדש לסדר היום הציבורי שאלה נוקבת : מהו השירות העדיף - במדים ( בשירות הבריטים ) או בלא מדים ( בכוחות המגן המחתרתיים של היישוב . ( שאלה זו חזרה ועלתה כמה פעמים מאז ראשית המלחמה , והפתרון שנתקב...
אל הספר