צעדים ראשונים נקודת הזינוק של ההסתדרות בצעדיה הראשונים הייתה נמוכה , הן בשל משאביה החומריים הדלים , עצמתה ככוח ציבורי , ובעיקר בשל יכולתה הארגונית . הדבר התבטא בראש וראשונה בקשייה לתפקד במציאות של מחסור מתמיד בתקציבים , נוכח פניות אין ספור לעזרה מכל צד , ובעיקר ממבקשי עבודה . מצב זה עורר מיד קובלנות וטענות בקרב החברים מן השורה , כנגר אזלת היר שגילה הארגון החרש . הייתה תחושה מיידית של משבר והרגשה שההסתדרות נוהגת בשיטת "כיבוי שרפות , " ללא הנחיות ברורות . מקורות המימון לא היו יציבים , ולכן המסגרת התקציבית לא נשמרה , הגירעונות תפחו והמשכורות לעובדי המנגנון ( ככל שהיה מצומצם ) לא שולמו במועדן . המאפיין את ראשי ההסתדרות בראשיתה היה , כי במאמציהם להתמודד עם מציאות קשה זו , לא צמצמו את תכניותיהם ואת חזונם , ולא שקעו אך ורק בקטנות היום יום . אמונתם בשליחותם כגורם הציבורי העיקרי שיבנה את ארץ ישראל ברוח שאיפותיהם החברתיות והציוניות לא נפגמה . מכאן נכונותם לקבל על עצמם תפקידים מחייבים , כמו קליטת עלייה , יצירת משק עונדים , הקמת יישובים חקלאיים שיתופיים , אחריות ל"הגנה " ודאגה להשרשת השפה העברית ....
אל הספר