הוויכוח על צמצום העלייה הקשיים העצומים שהתגלעו כאשר הגיעו המוני העולים , עוררו מיד ויכוח פנימי אם אין הכרח לתאם את הקצב ולהגביל את מספרם . מאחר שהמדיניות המוצהרת הייתה של "דלת פתוחה" ובן גוריון היה עקבי ונחוש בהחלטתו לקיים אותה למרות הכל - נאמרו בדרך כלל דברי הביקורת בחדרי חדרים לא לפרסום . מעטים העזו להביע בגלוי את דעתם בעל פה ובעיתונות , שכן הסתכנו בכך שיציגו אותם כתבוסתנים או כחסרי אמונה בציונות . להלן כמה מדברי המשתתפים בדיונים סודיים , לא לפרסום : "הממשלה החליטה על עלייה גדולה ובלתי מוגבלת מתוך פחד פוליטי שהיה לפני הבחירות , ואחריהן איש לא רצה לקחת על עצמו את האחריות לקליטת העלייה " ( ישראל גולדשטיין , חבר הנהלת הסוכנות , ;( 29 . 4 . 1949 גיורא יוספטל איש מפא " י וחבר קיבוץ , היה ממונה על הקליטה . הוא היה קרוב לייאוש ואמר במרירות : " יש כאן פתיחת ברז בלי מחשבה , ואומרים שזה המעשה הציוני הגדול . אנו אנשי הקליטה הלא יוצלחים צריכים רק להתאמץ יותר , ואז הכל יהיה בסדר . אנו רואים את העולים ולא את העלייה , ואנו אומרים שהכרחי שיהיה דירוג לפי שיקול כולנו . השיקול צריך להיות פוליטי , אבל ל...
אל הספר