" סוריה הדרומית" לאחר כיבוש דמשק על ידי הבריטים בסוף , 1918 בשיתוף צבא השריף חוסיין ממכה בפיקודו של בנו פייצל , רווח בקרב ערביי ארץ ישראל הרעיון של איחוד הארץ עם סוריה . ארץ ישראל , פלסטין בפי הערבים , כונתה "סוריה הדרומית , " והיא נחשבה כחלק מהמסגרת הגדולה של סוריה רבתי . בשנת 1919 צצו בערי הארץ כמה טיפוסי ארגונים לאומיים . הטיפוס האחד היה של "קלובים" ( הקלוב הספרותי , הקלוב הערבי ) שהצהירו על "עצמאות ערבית במסגרת איחודה של פלסטין עם סוריה , מלחמה בציונות ומניעת הגירה יהודית " . חבריהם היו מקרב צעירי המשכילים המוסלמים , בני המשפחות המסורתיות המיוחסות . טיפוס שני היו "אגודות נוצריות מוםלמיות " בהן השתתפו נכבדי העדות המקומיים . פעילי האגודות ארגנו בינואר 1919 את "הקונגרס הראשון של ערביי פלסטין , " שדן בשני נושאים עיקריים : עתידה המדיני של הארץ והמלחמה בציונות . הקונגרס החליט להעביר לוועדת השלום בפאריס מסמך ובו התנגדות מוחלטת לציונות ולהצהרת בלפור . אחרי ויכוח פנימי ( ובניגוד לדעת חלק מהאגודות הנוצריות מוסלמיות ) התקבלה החלטה שקראה לסיפוח "סוריה הדרומית" לממלכה הסורית הערבית העצמאית . גם...
אל הספר