רבות נכתב הן בספרות היפה והן בספרות הפסיכולוגית על כל שלוחותיה אודות סוגי התעללות שונים של הורים בילדיהם ועל התוצאות הקשות של ההתעללות — תחושת הפגיעה הקשה בזהות האדם והפצע הנפשי שיש לטפל בהם. אבל על ההתעללות השקטה, המוסווית, ההרעלה הנפשית, נכתב רק מעט.
לעִתים חוסר יחס, או יחס שלילי של הורה לילד, הוא מתמשך ומובנה. ללא עיבוד פסיכולוגי, הן בנפשו של ההורה והן בנפשו של הילד, עלולים להיווצר עם הזמן ריחוק ונתק מבחינה רגשית ביחסים הבין אישיים. לעִתים אותה אהבה־ללא־תנאי, שהכרחית להתפתחות של הילד, אינה קיימת, והניסיונות להמציא אותה יש מאין עלולים לפגוע בילד עוד ביתר שאת. לכן, במקרים בהם מדובר בחוסר אהבה, ביחס פוגעני מתמשך ובחוסר סיכוי ליצירת יחסים של אהבה, יש שהדבר החיוני לבריאותו הנפשית של הילד הוא נתק מהוריו. תהליך זה דורש מהילד להבין במודע שגם אם בכך הוא גורם סבל להוריו ולעצמו, מדובר בסבל שלעִתים הוא המחיר הכרוך בהגנה שלו על עצמו מפני ההרעלה ההורית.
אל הספר