286 | דנית בר מקום מיוחד שמור לחברתי הטובה פרופ' מירה זכאי אשר סייעה לי רבות ועודדה אותי במהלך הכתיבה . לעתים נדמה היה שהיא פועלת כתחקירנית עבורי . אין סוף רעיונות, מאמרים, ציטוטים וקישורים העבירה אליי במסירות אין קץ ובכך חשפה אותי למקורות עלומים שלא הכרתי . תודה מיוחדת נתונה לחברתי המנוחה יעל האפט אשר עודדה אותי, בעיקר בשלב חבלי הלידה של הכתיבה, והספר הוא מחווה לזכרה . תודה עמוקה אני חבה לחברתי מילדות, חוה בת חיים . חוה הייתה והִנה עבורי העד המואר עליו דיברה אליס מילר . אם יש אדם שלווה אותי כל חיי ויכול לאשר את תחושותיי זו היא . התודה הגדולה מכולן נתונה למשפחתי . בראשית הדרך שיתפתי את ילדיי ובעלי בחששותיי מפני מורכבות הנושא . אין ילד שאינו נושא גם רגשות קשים וזיכרונות מרים מהוריו . מטבע הדברים חששתי להיווכח שילדיי יתנגדו לנושא הרגיש . השיחות עִמם העניקו לנו הזדמנות ללבן כמה זיכרונות ילדות לא פשוטים ושמחתי לקבל את ברכתם . בני משפחתי מלווים אותי לכל אורך הדרך בהארותיהם והערותיהם הנבונות והמעשירות . הם תומכים ומסייעים רבות, החל בהתמודדות מול המחשב וכלה בכל עזרה מקצועית ואישית אחרת שיעלו ...
אל הספר