מחבר: איתמר דרורי

שנת ההוצאה: 2014

מילות מפתח: ספרות עברית; הזז, חיים; סיפרות; ספרות; חיים הזז; הזז; הזז, ח.

ספר זה מבקש לפרש את הרומן יעיש מאת חיים הזז כתופעה פואטית, תרבותית והיסטוריוסופית. ארבעת כרכיו של רומן קנוני זה ראו אור בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, וזיכו את מחברו בפרס ישראל הראשון שניתן בתחום הספרות (1953). הזז (1973-1898), מבכירי הפרוזאיקונים של הספרות העברית החדשה שנודע בכתיבתו על העיירה היהודית במזרח אירופה ועל חורבנה בשנות המהפכה הקומוניסטית, פנה ברומן זה לכתיבה על יהדות צנעא שבתימן בשלהי המאה התשע-עשרה. העדה התימנית נתפסה בתרבות הארצישראלית (באמנות, במחול, במוסיקה ועוד) באופן פרדיגמטי כבעלת איכויות של 'שבט' קדום המבטא קול 'יהודי' בטהרתו, קודם ש'זוהם' ('זיהום' מטפורי) בידי ערכים והלכי-רוח אירופיים או לא-יהודיים אחרים. משום כך הרחיק הזז עדותו ביעיש לשלהי המאה התשע-עשרה, קודם העליות ארצה בהן באו התימנים במגע עם יהדות אירופה ועם אקלים-תרבות פרו-מערבי. ברומן זה נעשה ניסיון להעמיד גלריה ססגונית של דמויות היוצרות יחד תמונה פנורמית של חברה יהודית בת-הגלוּת, מעין קומדיה יהודית תימנית. אלא שלהבדיל מן היהדות הגלותית הידועה, זו שעל חורבותיה צמחה ספרות התחייה, החברה המתוארת בָּרומן וגיבור הרומן בפרט מאוייכים בד בבד עם 'יהדותם' בתכונות קמאיוֹת של 'עבריוּת' טרום-גלותית, שיש בהן כדי לאפשר שׂרידה של זהות זו לנוכח תמורות ההיסטוריה. בָּרומן יעיש הביא הזז את סגנונו הברוקי אל שיאו: שׂפת הרומן מליצית, עמוסת קישוטים ורמיזות אל המקורות היהודיים, והיא כוללת הכפלות רבות היוצרות אפקט של שיקוף מבנים אינסופיים. סגנון ברוקי זה נקוט היה בידיו כאסטרטגיה של העצמה ושל פיאור הזהות הלאומית, כְּמהוּת קיומית המגולמת בשפה העברית, כנגד מבקשי הכחדתה המבכרים להדחיק זהות תרבותית-לשונית זו ולהינתק ממנה. מעשהו זה כמוהו כטיפוח מבני-הפאר הכנסייתיים של הקונטרה-רפורמציה הקתולית במאה השבע-עשרה, אשר נועד לאשש את מעמדה של הכנסייה כמתווך הכרחי בין המאמין ובין האל. אל הספר

נושא/נושאים: , ספרות, שירה ואומנויות, ספרות עברית

תוכן הספר:

• גאולה תימנית ועבריות חדשה על הרומן יעיש לחיים הזז

• תוכן העניינים

• שלמי תודה

• מבוא

• פרק א התימני כייצוג של יהודי־עברי

• יעיש ו״הפרויקט התימני״ בתוך מכלול הסיפורת של הזז

• ייחודו של הרומן יעיש בתוך ״הפרויקט התימני״

• תימניות בתרבות הארצישראלית עד לשנות הארבעים: עבריות טהורה או ישות מומצאת?

• תימניות בספרות העברית החדשה: ייצוגי ״אחר״ רומנטיים וסטראוטיפיים

• הזז כקונטרה־רפורמטור ״תימני״ של ״היהודיות־העברית״

• פרק ב לשון וסגנון ביעיש

• ה״ברוקי״ בכתיבתו של הזז

• ‭.1‬ שמלת הרנג' המסורתית צילום: מידד סוכובולסקי, אוסף שוקן-רתיינס במוזיאון ישראל. מצולמת: ד"ר כרמלה אבדר

• ‭.2‬ יהודי ברחובות צנעא עוטה שמלה – הטלית השחורה ליום־יום, שנות השלושים, צילום: קרל רתיינס

• פואטיקה אקספרסיוניסטית ביעיש

• העברית ה״תימנית״ הסינתטית ביעיש

• פרק ג פואטיקה ביעיש

• שאלת הז'אנר של יעיש

• כינון ופריצה של זמן מעגלי ביעיש

• ‭.3‬ מצון – קישור הראש מתחת ללחפה של אישה מבוגרת לאחר שנות פריונה

• בעיות בסיגור הרומן יעיש

• מרחבים הטרוטופיים ביעיש: המקווה,בית הקברות, בית הכנסת ועליית הגג

• פרק ד לדרכו ההיסטוריוסופית של הזז בעיבוד סיפורי מדרש ואגדה

• אינטרטקסט והמתודה התמטולוגית

• הרהורי עברה "יהודיים־עבריים" – בין יעיש למתיא בן חרש

• לשרוף את התופת – בעקבות ריב״ל ומלאך המוות

• תוחלתו של יעיש לעומת סופו הטרגי של יוסף דילה ריינה

• יעיש כמודל זכרי של ״מעשה ברוריה״

• בין דמות יעיש לדמותם האגדית של האר״י, הבעש״ט ור' שלם שבזי

• פרק ה מיסטיקה ומשיחיות ביעיש

• טרנסגרסיה ״יהודית־עברית״ ביעיש

• יעיש כ״נוסע מיסטי״

• יחיא טיירי – דמות האב כ״עיבור חיובי״ בגוף הבן

• יוסף מכאוב – ההיסטוריוסוף של הרומן

• ‭.4‬ מעיל קופטאן לבן. צילום: חנן שדה, ארכיון הצילומים, מוזיאון ישראל, ירושלים. מצולם: אברהם צדוק

• סיכום

• תפיסת־העצמי של הזז כמספר

• יעיש – מופת יהודי ראליסטי או סימולקרה "יהודית־עברית"?

• יעיש כחבר בקהילייה מדומיינת

• נספח: גלגוליו של יעיש כמוצר ספרותי טיוטות,עיתונות,מהדורות דפוס,תרגומים ועיבודים דרמטיים

• טיוטות של יעיש

• פרסומי יעיש בעיתונות

• מהדורות דפוס של יעיש

• תרגומים של יעיש

• עיבודים דרמטיים של יעיש

• ביבליוגרפיה

• רשימת התמונות

• מפתחות

• מפתח אישים וחיבורים

• מפתח עניינים

עמודים:

א  ב  1  2  3  4  5  7  8  9  11