אחד ההיבטים הצורניים המרכזיים המבחין בין הרומן הראליסטי של המאה התשע עשרה לבין הרומן המודרניסטי במאה העשרים הוא מידת הסיגור ( closure ) של העלילה – מה שנמדד , במינוח אריסטוטלי , ב״התרה״ ( lysis ) של הסיבוכים העלילתיים . ביעיש ישנן מספר עלילות או צירים עלילתיים המתפתחים במקביל : עלילת החפש – המסע אל ארץ ישראל שמסמלת את האפשרות של גאולת הכלל ; עלילת החניכה – החומרית כלכלית , החברתית המשפחתית והדתית מיסטית ; ועלילת האהבה – האיחוד עם בת הזוג המיוחלת . הזז בחר לסיים את הרומן באופן היוצר תחושת קטיעה : 37 הבעת נכונות למסור את הנפש על קידוש השם כחלק מטקס המעבר של בר המצווה נזכרת גם ברומן דלתות נחושת כזיכרון ילדות של סורוקה ( דלתות נחושת , תשכ״ח , חלק א , עמש , ( 214 ואף מהווה חלק חשוב מן הביוגרפיה האישית של הזז : אחד מזיכרונותיו החרותים היטב היה טבילתו במקווה ביום בר המצווה שלו , כמנהג החסידים , והצטוותו החגיגית על מצוות קידוש השם מפי אביו , אגב לימוד הלכות קידוש השם ברמב״ם . ראו : חיים הזז , ״אוטוביוגראפיה״ , דבר 30 ) במרץ (; 1973 וביתר פירוט : זרובבל גלעד , ״גלוי עיניים : עם חיים הזז״ , בתו...
אל הספר