הזז ייחד חלק ניכר מעבודתו הספרותית לסיפורים ״עדתיים״ . סופרים אחרים ילידי רוסיה-פולין כעגנון או ברקוביץש כתבו עד לשנות החמישים על יוצאי מזרח אירופה , ולכל היותר תיארו בני עדות אחרות בהיקף מצומצם יחסית לכלל יצירתם , כחלק מתיאור מפגשיהם עם בני הארץ . בשונה מהם , נטל הזז על עצמו את הכתיבה על בני עדות המזרח והעדה התימנית בפרט , בהיקף חסר תקדים של כמחצית מיצירתו . יצירותיו התימניות כוללות שני רומנים נדפסים , חמישה סיפורים קצרים , פרק מנובלה ונובלה אחת בכתב יד המאכלסת בתוכה גיבורים תימניים בצד גיבורים אשכנזיים . על עדות המזרח האחרות כתב הזז חמישה סיפורים קצרים . כמו כן ראויים לציון סיפוריו המפגישים בין בני המזרח והמערב : פרק מרומן שלא נדפס , פרק מנובלה , שתי נובלות וסיפור קצר . 1 להוציא סופרים שאינם ילידי מזרח אירופה , כגון בורלא ושמי , היחידה שקדמה להזז בעניין זה ( כתיבה של כמחצית מהיצירה על עדות ״שוליות״ ) היא נחמה פוחצשבסקי , המספרת האיכרה בת העלייה הראשונה , שפרסמה את יצירתה בתקופת העלייה השנייה . פוחצשבסקי כתבה גם היא כמחצית מיצירתה – למעלה משמונה סיפורים קצרים – על תימנים ( ראו : חיה ...
אל הספר