האמנה החברתית

	האמנה החברתית מחבר: ז'אן-ז'אק רוסו שנת ההוצאה: 2006 מילות מפתח: פילוסופים; דמוקרטיה; רוסו, ז'אן ז'אק; המהפכה הצרפתית; שמאל וימין (פוליטיקה); פילוסופיה צרפתית; שלטון עם; רוסו, ז'אן ז'.; רוסו, ז' ז'אק; רוסו, ז'. ז'.; רוסו; רוסו, ז'.ז'.; רוסו, זאן זאק; רוסו, ז'ן ז'ק; רוסו, זן זק; מהפכה; מהפיכה; המהפיכה הצרפתית; מהפכה צרפתית; מהפיכה צרפתית; ימין ושמאל (פוליטיקה) "האדם נולד חופשי, ובכל מקום נתון הוא בכבלים" – מילים מפורסמות אלה, אשר פותחות את האמנה החברתית, מסכמות את העיקרון המרכזי של כל יצירתו של ז'אן-ז'אק רוסו (1778-1712): האדם במהותו הוא טוב, אך החברה משחיתה אותו. "האמנה החברתית" מהווה ניסיון נועז של רוסו להראות כיצד אפשר להיחלץ מן ההשחתה הזו ולעצב חברה שבה תיפתר הסתירה שבין "האדם" המבקש לממש את עצמו לבין "האזרח" המבקש להזדהות עם החברה כולה. מאז שפרסומה בשנת 1762, ובעיקר מימי המהפכה הצרפתית, "האמנה החברתית" היא יצירה שנויה במחלוקת. "זו אשמתו של רוסו!", קראו שוללי המהפכה אשר פירשו את עקרונותיה ומושגיה – ובעיקר את רעיון "הרצון הכללי" – כמקור השראה למשטר הטרור המהפכני ואף כתשתית אידיאולוגית למשטרים הטוטליטריים של העידן המודרני. עם זאת דומה שרוסו כתב את "האמנה החברתית" כדי להציג דווקא את ההיפך, דהיינו את האפשרות לכונן חברה דמוקרטית פתוחה, שבה תפקיד המדינה הוא לשמור על חירות האזרחים, ושבה אי-אפשר להפריד בין חירותם זו לבין זכותם לחוקק בעצמם את חוקיהם ולקבוע את סדרי השלטון המתאימים להם. האמנה החברתית מוגשת עתה לקורא בתרגום עברי חדש, מואר ועדכני מאת עידו בסוק. התרגום מלווה במבוא היסטורי מאת ד"ר עמוס הופמן, השופך אור על אישיותו של רוסו ועל הגותו בהקשר של המחשבה המדינית והחברתית של הנאורות במאה ה-18. אל הספר נושא/נושאים: , מדע המדינה, ספרות מקור תוכן הספר: האמנה החברתית תוכן העניינים בין אבסולוטיזם למהפכה רוסו ו'האמנה החברתית' בהקשר היסטורי הודעה לקורא ספר א פרק א נושא הספר הראשון פרק ב על החֲבָרוֹת הראשונות פרק ג על זכות החזק יותר פרק ד על העבדות פרק ה על כך שיש תמיד להתייחס להסכמה הראשונית פרק ו על הברית החברתית פרק ז על הריבון פרק ח על המצב האזרחי פרק ט על הנדל"ן ספר ב פרק א על כך שהריבונות איננה ניתנת לניכור פרק ב על כך שהריבונות היא בלתי ניתנת לחלוקה פרק ג על השאלה אם הרצון הכללי עשוי לשגות פרק ד על גבולות השלטון הריבוני פרק ה על הזכות להחיות ולהמית פרק ו על החוק פרק ז על המחוקק פרק ח על העם פרק ט המשך פרק י המשך פרק יא על שיטות שונות של חקיקה פרק יב מיון החוקים ספר ג פרק א על הממשל בכלל פרק ב על העיקרון העומד ביסוד צורות הממשל השונות פרק ג סיווג הממשלים פרק ד על הדמוקרטיה פרק ה על האריסטוקרטיה פרק ו על המונארכיה פרק ז על הממשלים המורכבים פרק ח על כך שלא כל צורת ממשל הולמת כל ארץ פרק ט על סימני ההיכר של ממשל טוב פרק י על עיוותי הממשל ועל נטייתו להתנוון פרק יא על מות הגוף הפוליטי פרק יב כיצד הסמכות הריבונית מתקיימת פרק יג המשך פרק יד המשך פרק טו על הצירים או הנציגים פרק טז על כך שכינון הממשל איננו בגדר אמנה פרק יז על כינון הממשל פרק יח אמצעים למנוע מראש את הסגות הגבול של הממשל ספר ד פרק א על כך שהרצון הכללי הוא בלתי ניתן לביטול פרק ב על ההצבעות פרק ג על הבחירות פרק ד על אספות העם ברומא פרק ה על הטריבונט פרק ו על הדיקטטורה פרק ז על הצנזורה פרק ח על הדת האזרחית פרק ט סיכום הערות המתרגם
	עמודים: 1 2 3 4 6 7 8 10 11 12 13 14