פרק ד על אספות העם ברומא

ז ‘ אן - ז ‘ אק רוסו 158 נוסף לכך , הפרישו מכל שבט גוף של מאה פרשים או אבירים שנקראו " קֶנטוּרים " ; מכאן ניתן לראות שהחלוקות האלה , שאינן חיוניות ביותר בעיר קטנה , היו בתחילה בעלות אופי צבאי בלבד . אך דומה שאינסטינקט של גדוּלה נשא בכנפיו את העיר רומא לעצב 329 לעצמה מלכתחילה מבנה משטרי ההולם את בירת העולם . מן החלוקה הראשונית הזאת נבעה עד מהרה בעיה : מאחר ששבט האלבֵּנים ושבט הסבינים נותרו תמיד באותו מצב ] = שיעור [ , * גדל ללא הרף עקב הנהירה הבלתי פוסקת שלואילו שבט הזָרים זרים לרומא , עָצַם שבט זה עד מהרה משני האחרים . התקנה שמצא 330 לעיוות המסוכן הזה הייתה שינוי החלוקה , ובמקוםסרוויוס החלוקה לפי גזעים , שהוא ביטל , העמיד הבחנה המבוססת על מקומות בעיר שבהם שכן כל שבט . במקום שלושה שבטים יצר ארבעה ; כל אחד מהם ישב על אחת מגבעות רומא ונשא את שמה . וכך קרה שבתַקנוֹ את אי – השוויון הקיים , הקדים גם תרופה למכה לעתיד ; וכדי שהחלוקה הזאת תחול לא רק על מקומות אלא גם על בני אדם , אסר על תושביו של רובע אחד לעבור לרובע אחר — מה שמנע מן הגזעים להתערבב . הוא גם הכפיל את שלוש הקנטוּריות הישנות של הפרשים ו...  אל הספר