פרק יב מיון החוקים

האמנה החברתית 99 החוקים המסדירים את היחס הזה נושאים את השם " חוקים פוליטיים ", והם נקראים גם " חוקי יסוד " — ובדין , כמדומה , אם אכן נבונים הם ; שכן אם יש בכל מדינה רק אופן טוב אחד להסדרתה , העם שמצא את האופן הזה צריך לדבוק בו ; אך אם הסדר שכוּנן רע הוא , על מה ולמה יראה העם בחוקים המונעים ממנו להיות טוב חוקי יסוד ? מלבד זאת , בכל מצב דברים העם הוא אדון תמיד לשנות את חוקיו , אפילו את הטובים שבהם , שכן אם טוב בעיניו להרע לעצמו , למי הזכות למונעו מכך ? 157 או בינם לביןהיחס השני הוא בין איברי ] השלם לבין עצמם [ הגוף כולו , ועל זיקה זו להיות מבחינה אחת מצומצמת מאוד ומבחינה אחרת רחבה ככל הניתן , באופן שכל אזרח יהיה שרוי באי – תלות גמורה בכל האחרים , ובתלות גמורה בישות המדינית — מה שמתקיים תמיד באותם אמצעים , שכן רק כוחה של המדינה הוא המאפשר את החירות לכל החברים בה . מן הזיקה השנייה הזאת נולדים החוקים האזרחיים . ניתן לקבוע סוג יחס שלישי — בין האדם לחוק , משמע היחס בין אי – הציות לעונש ; מזיקה זו נובעים החוקים הפליליים , שלעומקו של דבר הם פחות סוג מסוים של חוקים ויותר עיצום ] סנקציה [ על 158 ]...  אל הספר