פרק א על כך שהרצון הכללי הוא בלתי ניתן לביטול

ז ‘ אן - ז ‘ אק רוסו 150 מדינה הנשלטת בדרך זו זקוקה למעט מאוד חוקים , ומשנוצר הכרח לנסח חוקים חדשים , הכרח זה ניכר לעין . הראשון המציע את החוקים האלה אומר את מה שהכול כבר חשו בו , ואין צורך לא בתככים ולא בכושר נאום כדי להעביר כְחוק את מה שכל אחד כבר גמר בדעתו לעשות — מרגע שיהיה בטוח שהאחרים יעשו כמותו . 306 הרי זה שמאחר שאינם מכיריםמה שמטעה את המתחכמים אלא מדינות בעלות מבנה פוליטי גרוע מיסודן , הם מתרשמים יתר על המידה מאי – האפשרות לקיים בהן משטר ראוי . הם צוחקים בהיזכרם בכל ההבלים שאיזה נוכל מיומן , איזה דברן מְלַהֲטֵט בלשונו , מסוגל לשכנע בהם את עמה של פריז או של לונדון . אין הם יודעים שקרומוול עשוי היה להיחבש בכלא בידי עמה של בֶּרן , 307 והדוכס דה בוֹפוֹר — בבית הסוהר של הז ' נוואים . אך עת הקשר החברתי מתחיל להתרופף והמדינה להיחלש , עת האינטרסים הפרטיים מתחילים להיות מורגשים והחברות 308 — אין שוררתהקטנות מתחילות להשפיע על החברה הגדולה עוד הסכמה פה אחד , הרצון הכללי אינו עוד רצון הכול , באספות מתגלים ניגודים חריפים , וההשקפה הטובה ביותר מתקבלת רק לאחר ויכוחים קשים . ולבסוף , עת המדינה ,...  אל הספר
רסלינג