פרק ב על כך שהריבונות היא בלתי ניתנת לחלוקה

האמנה החברתית 71 רצון של כלל העם או של חלקו . במקרה הראשון , הרצון המוצהר הזה הוא פעולה של ריבונות ודְברו הוא חוק ; במקרה השני , אין זה 72 וזהו לכל היותר צו . אלא רצון פרטי או פעולה של מנהל נבחר , 73 מאחר שאינם יכולים לחלק אתואולם מומחי – המדינה שלנו , הריבונות מהיבט העיקרון שבה , מחלקים אותה מהיבט המושא 74 הם מחלקים אותה לכוח ולרצון , לסמכות מחוקקת ולסמכותשלה ; מבצעת , לרשויות לגביית מִסים , לעשיית צדק ולעשיית מלחמה , למִנהל פנים ולרָשות לניהול יחסים עם החוץ ; יש שהם מערבבים יחד את כל החלקים ויש שהם מבחינים ביניהם ; הם הופכים את הריבון לישות פנטסטית העשויה טלאים – טלאים — משל הרכיבו את האדם מגופים אחדים שלאחד כביכול עיניים , לחֲבֵרו זרועות , לאחֵר רגליים , וזה הכול . הקוסמים ביפן , כך מספרים , משסעים ילד לגזרים לעיני הצופים , אחר כך משליכים באוויר את כל איבריו בזה אחר זה — והנה נופל לקרקע ילד חי שלם בגופו . כאלו הם פחות או יותר תעלולי הקרקס של מומחי המדינה שלנו : לאחר שביתרו את הגוף החברתי במיומנות הראויה ליריד , הם מצרפים יחדיו את כל החתיכות — אין יודע איך . הטעות הזאת מקורה באי גיבו...  אל הספר