מחבר: שמא יהודה פרידמן

שנת ההוצאה: 2014

מילות מפתח: תלמוד בבלי; ספרות חז"ל; שפה עברית; חז"ל; עברית; שפות; ידיעת הלשון העברית; לשון עברית; לשונות

החיבור הזה עוסק בענייני לשון ובענייני מינוח בספרות התלמוד, בשורה ארוכה של בירורים. בספר ארבעה שערים. הראשון, "תעלומות עולם", מציע עשרים ושבעה בירורים, וצורפו להם שלושה נספחים. השער השני עוסק בבירור תורת השטרות בתלמוד בחמישה־עשר בירורים, ועמם שלושה נספחים. השער השלישי מביא חמישה־עשר בירורים בחקירת המונח "בריבי" ונספח אחד. השער הרביעי מוקדש לעיון במונח "סתימתאה" בשבעה עיונים וחותם אותם נספח אחד. צד משותף לארבעת הבירורים המקיפים לפרקיהם ולנספחיהם - מדובר בעיונים הרואים אור לראשונה בחיבור הזה בידי אחד מחשובי חוקרי התלמוד, נוסחותיו ולשונו בדור הזה. אל הספר

נושא/נושאים: , ספרות חז"ל (משנה, מדרש ותלמודים), בלשנות ושפות

תוכן הספר:

• מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית מנח ׀ מנח רביע

• תוכן העניינים

• הקדמה

• שער א תעלומות "עולם"

• 1. הצגת יעדנו בחקר המילה "עולם"

• 2. "עולם" במקרא וביצירות חז"ל

• 3. ההתפתחות מ'נצח' ל'תבל'

• 4. היש במקרא היקרות "עולם" המטרימה את המשמע המאוחר?

• 5. "מן העולם ועד העולם" במקרא ובדרשות חז"ל

• 6. "עולם" בספר בן סירא: האם טמונים בה ניצני המשמע 'תבל'?

• 7. אוגריתית וארמית

• 8. העברית של קומראן

• 9. לשון המשנה והתוספתא

• 10. הריבוי "עולמים"/"עולמות"

• 11. "רבונו של עולם" / "רבון כל העולמים", "רבון העולמים"

• 12. "צור כל העולמים"

• 13. "מלך העולם" ומטבע של ברכה

• 14. "מרי עלמא"

• 15. "חיי העולמים"

• 16. "בית עולם", "נפטר מן העולם" ו"בית עולמים"

• 17. "עד סוף (כל) העולם" — זמן או מקום?

• 18. "גדולי עולם"

• 19. "עולם" = האנושות, בני הדור

• 20. "העולם הזה" ו"העולם הבא"

• 21. "אחיו שלא היה בעולמו"

• 22. הקוסמוס: מושג יווני המחפש לו ביטוי בשפות השמיות

• 23. כמה שנותיו של עולם?

• 24. השימוש התיאולוגי החדש

• 25. "שר העולם"

• 26. "נקדש את שמך בעולם:" עולמה של קדושה

• 27. סיום ומסקנות

• 28. נספח א "עולם" = ציבור? "כל עמא" ו"כוליה עלמא" (להערה 353)

• 29. נספח ב "איסרא"/"שרא"/"שידא" (להערה 460)

• 30. נספח ג "הכל" (להערה 97)

• שער ב "תורף" מהו? לתורת השטרות התלמודיים

• 1. הגדרת "תורף" וסוגיות הבבלי

• 2. מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש בעניין "תורף" בירושלמי

• 3. מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש ביתר סוגיות הירושלמי

• 4. תר"ף שאין לו עניין ל"תורף" של שטר ושינויים אחרים

• 5. נוסחת סיום וטיבו של "גט מקושר"

• 6. שאר נוסחאות סיום ו"חיתום"

• 7. מינוח של ענייני שטרות בלשונות קלילות של קישור

• 8. "גט מקושר" ו"שטר כפול"

• צורה סכמטית של שטר מקושר (על פי ידין, בר כוכבא, עמ' ‭Copyright © 1971 by Yigael Yadin Yigael Yadin, Bar-Kokhba, The Orion Publishing Group, London (231‬

• 9. תורף/טורף/טירפה

• 10. הגיזרון הלשוני של "תורף"

• 11. מקור צמצום כתיבה "לשמה" למקומות מסוימים בתוך הגט והגדרת "תורף" בבבלי

• 12. "הרי את מותרת לכל אדם" — חלק מן התורף?

• 13. "חיתום שטרות"

• 14. "כדת משה וישראל"

• 15. סיכום ומסקנות

• 16. נספח א תשובת הגאון בשתי גרסותיה (להערה 92 ואילך)

• 17. נספח ב משנה, בבא בתרא י, ב ומקבילתה בתוספתא בבא בתרא יא, ד (להערה 130)

• 18. נספח ג הדיון בפפירוס ידין 18 (להערה 337)

• שער ג המונח "בי רבי" אחרי שם פרטי

• 1. "בריבי": דברי הקדמה

• 2. כל "בריבי" הוא בן חכם

• 3. "בריבי" וגדולי החוקרים

• 4. "בריבי" בדברי הראשונים

• 5. "בריבי" אצל האחרונים

• 6. חוקרי חכמת ישראל

• 7. פענוח גיזרון המונח "בריבי" על פי הכתיבים הקדומים

• יפו, פסיפס, עברית ויוונית (קלרמון-גנו, הערות, עמ' ‭(114‬

• 8. השימוש בכינוי "ברבי" בספרות התלמודית

• 9. חד ברבי אמר; חד רבי; חד רב; לעוירא ברבי

• 10. בירור "ברבי" בהקשריו בספרות התלמודית

• 11. סיכום ההיקרויות של המונח "ברבי" בספרות התלמודית

• 12. הכתיבים של המונח "ברבי" בספרות התלמודית

• 13. בריבי אומר

• 14. ר' אלעזר הקפר ברבי

• 15. סיכום "בריבי"

• 16. נספח השואת עדי הנוסח לבבלי, מעילה יז ע"א (להערה 777)

• שער ד "סתימתאה": פענוח מונח סתום

• 1. סתימתאה: הקדמה

• 2. "בני־חכמים (־'תנאים'), סתומתאי"

• 3. "סתימתאה" בפירושי רש"י

• 4. "סתימתאה" בפירושי רבינו חננאל

• 5. "סתימתאה" בתלמוד הבבלי

• 6. ניתוח דקדוקי ותחבירי

• 7. מסקנות

• 8. נספח "...כסתומה (?) — כסתמא דהכא/דתמן" בירושלמי (להערה 17)

• קיצורים ביבליוגרפיים

• מפתח המקורות

עמודים:

א  ב  ג  ד  ה  ז  ח  ט  יא  יב  יג