השימוש במונח זה נמצא בשמונה סוגיות בבבלי , ולהלן פירוטן ותמציתן : . 1 " אלו הן ארבעה זקנים רבן שמעון בן גמליאל , ורבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה , ורבי אלעזר ברבי שמעון , ורבי יוסי בר יהודה סתימתאה . ואיכא דאמרי חד מינייהו רבי אלעזר , ומפיק רבי יוסי בר יהודה "סתימתאה ( עירובין לח . ( ע"ב . 2 " אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי עקיבא סתימתאה דדריש זמן זמנם זמניהם , אבל חכמים אומרים אין קורין אותה אלא בזמנה [ ... ] איכא דאמרי : אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי עקיבא סתימתאה , אבל חכמים אמרו : בזמן הזה , הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה" ( מגילה ב . ( א"ע . 3 " אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי מנחם בר יוסי סתומתאה , אבל חכמים אומרים הרחוב אין בו משום "קדושה ( שם כו . ( ע"א . 4 " אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן זו דברי רבי מנחם סתימתאה , אבל חכמים אומרים זינתה , לא הפסידה בלאותיה קיימין" ( כתובות קא . ( ב"ע . 5 " אמר רבה בר בר חנה ר"א יוחנן זו דברי רבי עקיבא סתימתאה , אבל חכמים אומרים בכורים הנחה מעכבת בהן , קריאה אין מעכבת בהן . ולימא זו דברי רבי שמעו...
אל הספר