במגילת ההודיות כתוב : אודכה אדוני כי פדיתה נפשי משחת , ומשאול אבדון העליתני לרום עולם , ואתהלכה במישור לאין חקר ( ג , . ( 19—20 כאן מתבקש ביותר משמע של מקום , בעומדו בניגוד קוטבי ל"שאול אבדון , " ואם כן , הרי לפנינו חריגה בולטת בלשון המגילות בהיקרות יחידה מקדימה של השימוש המאוחר . יעקב ליכט פירש : " וטעמו : הגובה הנצחי , ואין לפרשו : המקום הגבוה שבעולם . " אולם פירושו " הגובה הנצחי" מאולץ ביותר . אלא דומה שזה המקום להצביע על שימושה של תיבת עולם כמילת הפלגה , בהוראה : ' רום מופלג . ' והשווה מגילת הסרכים , סרך הברכות : "] ישאכה ] אדוני לרום ע ? ו ? לום וכמ ? ג ? דל ע < וז > ? בח ? ומה . " הקשרה של שורה זו הוא ברכה : " לברך את נשיא העדה אשר [ יעמוד באחרית הימים" והמשך לשון הברכה הוא : " וה [ כיתה לאומים ] בעז [ פי ] כה , בשבטכה תחריב ארץ , וברוח שפתיכה תמית רשע . " בוודאי אין הכוונה שלפני כן יעלה לשמי שמים , ודומה ש"רום עולם" אינו אלא ביטוי לרום מופלג . הברכה מתכוונת לומר שיעלה מעלה מעלה . הצרף " רום עולם , " שתועד לעיל לזמן בית שני , חוזר בלשון התפילה , ירושה קדמונית כבלשון קומראן , ועוד...
אל הספר