במסכת יבמות , אגב דיני ייבום , מוזכר כמה פעמים " אחיו שלא היה בעולמו . " ופירש רש"י : " כגון ראובן שמת בלא בנים ונולד לו אח לאחר מיתה" ( ב . ( ע"ב והכוונה היא לכך שאין חיוב ייבום חל על אדם כלפי אחיו המבוגר ממנו שכבר לא היה בחיים כשהוא נולד , שכן הכתוב אומר : " כי ישבו אחים י ח ד ו ומת אחד מהם ובן אין לו" ( דב' כה , ה . ( הדין היסודי נוגע למספר מצבים , ודרשו בספרי דברים מהמילה יחדיו : כי ישבו אחים — פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו . מיכן אמרו : שני אחים , ומת אחד מהם , ונולד להם אח , ואחר כך ייבם השני כול' מתני' ( רפח , עמ' . ( 305 המדרש ראה את המילה עולם כמבטאת מה שלא היה לשני האחים במשותף , דהיינו תקופת חיים . כאן מופיע הדבר בשלילה , כלומר לא היה בעולמו . אבל מצינו גם בחיוב . כשהתוספתא מבקשת לתאר שלושה אחים , ששניים מהם חיו בתקופות חופפות , היא אומרת כך : שני אחים ב ע ו ל ם א ח ד ומת אחד מהן בלא ולד , ועמד השני ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שנולד להן אח , ואחר כך מת ( יבמות ב , א , עמ' . ( 4 " עולם "אחד = תקופת חיים משותפת . והנה , בבבלי : אשת אחיו שלא היה בעולמו , היכא כתיבא ? אמר רב י...
אל הספר