סוגיית "כתבו במחובר" אין כותבין במחובר לקרקע . כתבו במחובר , תלשו וחתמו ונתנו לה — כשר . ר' יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחיתומו בתלוש ( משנה גיטין ב , ד . ( על משנה זו מצינו בירושלמי : " אין כותבין במחובר . לית הדא פליגה על ר' יוחנן , דר' יוחנן : א' כתב תרפי בטפס — כשר . ר' זעירה אמ : ' בהדה פליגין . ר' יוחנן : א' כתב תרפו בטפס — כשר . ר' שמעון בן לקיש : א' כתב תרפו בטפס — פסול" ( ירושלמי גיטין ב , ד [ מד ע"ב ; עמ' [; 1061 שרידי ירושלמי , עמ' . ( 223 עקב חיסור חלק מסוגיה זו בדפוסי הירושלמי קשה יותר מתמיד להסתמך על מפרשי הירושלמי בסוגיה זו . בקרבן העדה פירש שהלשון " לית הדא פליגא על ר' יוחנן" נאמר בתמיהה , וכך רגיל מאוד בירושלמי , אלא שפירושו דחוק . פני משה פירש בניחותא , כנגד כלל ההיקרויות של מונח זה , וטרם הוכח שום שימוש של מונח זה בניחותא בירושלמי . אנסה לפרש את הירושלמי כשיטת פני משה , אלא . 68 כעין יו"ד נראית מעל הפ"א . . 69 המילים " ר' זעירה אמ' בהדה פליגין ר' יוחנן א' כתב תרפי בטפס כשר" חסרות בכ"י ליידן ( וממילא גם בדפוסי הירושלמי , ( ומצויות בקטע הגניזה , Westminster Talm II 2 ומש...
אל הספר