כבר ברישום הצורות דלעיל מסתמנים קשיי ההבחנה והבלבול בין אותיות מתחלפות ובין מילים דומות שיש לברר ולהכריע בפרשה זו . החילוף בין תי"ו לטי "ת בתורף של שטר רווח בירושלמי , ואפילו תוך כדי דיבור : " ר' יוחנן : א' כתב תרפו . 174 בעמ' 14 של המקור : “ Darauf meint R . Mana , die Form der doppelten Urkunde sei so . R . Abin sagte , man k ö nne wohl behaupten , die einfachen und die doppelten Urkunden seien in Bezug auf diese Formel gleich , nichtsdestoweniger ist sie bei . den doppelten Urkunden obligat , bei den einfachen jedoch inobligat " ובעברית : " על כך משיב 'ר מנא שזהו נוסח טופס שטרות מקושרין . ואילו 'ר אבין משיב שהנוסח בשטר פשוט ובשטר מקושר דומה , אלא שבמקושר הוא מעכב , ובפשוט אינו "מעכב ( גולאק , השטרות , 'עמ . ( 25 כאן , כשהדברים באים בהקשר של מובאה תלמודית , השתמש המתרגם לנכון במונח התלמודי מקושר במקום בבבואה הלועזית כפול , וכך צריך להיות גם במובאות דלעיל . וכן בהערה לשנייה תורגם כהלכה : " את הפסקה הראשונה בתלמוד אפשר לפרש שהיא מדברת בשטר מקושר" ( עמ' 36 הערה , ( 99 בשעה שבמקור אין הב...
אל הספר