19. "עולם" = האנושות, בני הדור

מצינו בתוספתא ובמקומות אחרים את הביטוי " כל העולם כולו" הן במובן ' יקום' הן במובן 'אנושות , ' 'בני הדור , ' 'כל אדם . ' משנה סנהדרין ד , ה לפיכך נברא אדם יחידי [ ... ] ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא , שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה , ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון , ואין אחד מהן דומה לחבירו . תוספתא , סנהדרין ח , ה , עמ' 427 למה נברא יחידי ? להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים ברוך הוא , שבחותם אחד ברא כל העולם כולו , ומחותם אחד יצאו חותמות הרבה , שנ : ' תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש ( איוב לח , יד . ( הרי " כל העולם כולו" במשמע ' כל האנושות' הוא שימוש המקביל לביטויים בארמית " כל עלמא , " " כולי ( ה ) עלמא . " אפשר שקביעת סגנון המשנה לעומת זה שבתוספתא נועדה בין השאר להבהיר ש'כל העולם כולו' הוא 'כל אדם . ' אולם ביטוי זה "כל העולם כולו" עצמו משמש בלשון התנאים גם לממד המקום — יש שפתרון זה סביר לפי ההקשר , ויש שהוא מפורש בו : . 352 " הוי יודע שכל העולם כולו מזדעזע ביום שנ' לא תשא שם ה' אלהיך וגו' [ ... ] כל עברות שבתור' נפרעין ממנו , וזו...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית