11. מקור צמצום כתיבה "לשמה" למקומות מסוימים בתוך הגט והגדרת "תורף" בבבלי

משנה גיטין ג , ב הכותב תופסי = ] טופסי ] גיטים — צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן . שטר מלוה — צריך שיניח מקום הלוה ומקום המלוה ומקום המעות ומקום הזמן . שטרי מקח — צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה . ר' יהודה פוסל בכולם . ר' לעזר מכשיר בכולם חוץ מגיטי נשים , שנ : ' וכתב לה ( דב' כד , א ) — לשמה . תוספתא גיטין ב , י ( עמ' ) 252 אמ' ר' יהודה : מעשה בבן קדרה שהיה כותב טופסי גיטין בערב , ובא מעשה לפני חכמים , ופסלו את כולן . ר' ליעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים , שנ : ' וכתב לה ( דב' כד , א ) — לשמה . בתוספתא מובאות רק שתי דעות : דיווחו של ר' יהודה על דעת חכמים שפסלו את כולם במעשה בן קדרה ( וכך ר' יהודה במשנה " פוסל בכולם" כדעת חכמים הנמסרת על ידיו בתוספתא , ( ודעת ר' אלעזר , הזהה בתוספתא ובמשנה מילה במילה . חכמים , שעליהם מוסר ר' יהודה בתוספתא , מחייבים ששטרות ייכתבו בשעת מעשה יש מאין , ואפשר שזה היה נוהגם של סופרים מעולם ונוהל מקובל במסורת  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית