הרמז הראשון שניתן לחוקרים על הכתיבים הקדומים שבהם נכתבים הצירופים " בר רבי" ו"ביר רבי" בא מן הירושלמי , שבו מצאו בין שני שמות : " בירבי , " " בי רבי , " שבהקשר זה אתה מוכרח לפרשו על הדרך הזאת , שמשמעם ' ביר רבי , ' כלומר ' בן רבי , ' וכפי שכבר העיר לוצאטו . מכאן אין אלא צעד קטן להשלכת כתיב זה ולהעמדתו לא רק בין שני שמות אלא בשלושה מעמדות שונים , וכן לעמוד על השוויון שביניהם מבחינת הגיזרון . שלושת המעמדות הם : א . בירבי בין שני שמות . ב . בירבי הבא אחרי שמו של חכם אחד . ג . בירבי בפני עצמו בפנייה ישירה ( וממנו רמיזה בנסתר , ראה להלן . ( אולם , כאמור , הרגילים בכתיבים שבדפוסי הבבלי , והמעמידים את מסקנותיהם עליהם בלבד , ביקשו להפריד את מעמד א מן המעמדות ב ו ג . טול לדוגמה את ראפפורט ( שי"ר ) שהבחין הבחנה גמורה בין הכתיב בירבי , שהוא מייחס לו את המשמע ' בן רבי' ( בדיונו על קליר , ( לבין הכתיב בריבי כתואר כבוד על פי פירוש רש"י , וכתב : " שבאמת בכל המקומות בש"ס לא נמצא יו"ד אחר בי"ת ראשונה , רק אחרי הרי"ש , משא = ] "כ מה שאין כן ] כאן שנראה בעליל כי היו"ד בא להורות על נקודת הסג"ל שצ"ל תחת הב...
אל הספר