נמצאו 195 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ראובן מרקו
תיאור: לפנינו מתנה מן המובחר, פרי עטו ואהבתו של ראובן מרקו, איש מעשה ורוח, חומר וחזון, איש קהילה ותנועה, ציוני נלהב ורפורמי מסור. בדרשות המקובצות לפנינו, מגלה מרקו גישה מפוקחת של נביא שבתוך עמו הוא יושב, ומתייחס לתפקיד של התנועה הרפורמית במדינת ישראל והצורך להתנחל בלבבות האנשים. דבריו של מרקו נאמרים בשפה רכה אך אין לטעות בנחישות חזונו ובבהירותו. כמי שפעל ופועל בתנועה הרפורמית כל ימיו, מרקו מציב את תפקידה של תנועתו ביצירת מרקם חיים בריא במדינת ישראל, תוך דרישה לשוויון דתי ואמוני וחיים של צדק, קריאה לעבודה קשה ודחיית סיפוקים על מנת למצות את החלב ודבש. בדרשותיו הוא אינו מסתפק בדיבור תיאורטי אלא דואג לפרוט את חזונו לסדרה של מעשים החפים מכל פופוליזם והמשקפים ראייה נכוחה ובריאה.  הרבה פרופ' דליה מרקס
הקיבוץ המאוחד
מאת: תמיר גרנות
תיאור: השואה, שהייתה עבור עם ישראל אסון לאומי מזעזע וחסר תקדים במישור ההיסטורי והקיומי, מהווה גם משבר תאולוגי ומשבר אנושי-מוסרי יחיד במינו. האם לשואה יש משמעות מעבר להיסטוריה? כיצד ניתן להאמין באלוהים לאחר השואה? כיצד ניתן להאמין באדם, שהפך את העולם לגיהינום, לאחר השואה? חיבור זה הוא מסע עיוני ורוחני בעקבות רבנים והוגי דעות שהגותם נוצרה לנוכח השואה, והוא מנסה לתרום לבניין קומה חדשה של מחשבה ושל משמעות בעקבות הגותם – הן בממד הדתי והן בממד האנושי-מוסרי. בספר זה מוצגת השקפתם של רבים מגדולי האדמו”רים והרבנים שמתקופת השואה ואחריה, כמו גם הגותם של פילוסופים וסופרים. כרך ב' מיועד למדריכי פולין, לצעירים ולמבוגרים המסיירים בפולין, ולכל מי שעולם השואה נוגע ללבו. הוא כולל מסות קצרות בסוגיות שצמחו בעולם השואה: ילדים, שכנים, חסידי אומות העולם, נקמה, אנושיות, תגובות דתיות לשואה, ניגונים ועוד. לצדן סיפורים, עדויות והגיגים קצרים, המלווים ביקור באתרי שואה מרכזיים בפולין, ומפגש עם דמויות רבניות מפורסמות שחיו בפולין באמצעות סיפורן ותורתן – ככל שהן נוגעות לעולם השואה.
תבונות
מאת: תמיר גרנות
תיאור: השואה, שהייתה עבור עם ישראל אסון לאומי מזעזע וחסר תקדים במישור ההיסטורי והקיומי, מהווה גם משבר תאולוגי ומשבר אנושי-מוסרי יחיד במינו. האם לשואה יש משמעות מעבר להיסטוריה? כיצד ניתן להאמין באלוהים לאחר השואה? כיצד ניתן להאמין באדם, שהפך את העולם לגיהינום, לאחר השואה? חיבור זה הוא מסע עיוני ורוחני בעקבות רבנים והוגי דעות שהגותם נוצרה לנוכח השואה, והוא מנסה לתרום לבניין קומה חדשה של מחשבה ושל משמעות בעקבות הגותם – הן בממד הדתי והן בממד האנושי-מוסרי. בספר זה מוצגת השקפתם של רבים מגדולי האדמו”רים והרבנים שמתקופת השואה ואחריה, כמו גם הגותם של פילוסופים וסופרים. כרך א' נושא אופי עיוני וכולל בחלקו הגדול מחקרים המנתחים את ההגות היהודית לנוכח השואה. למחקרים מצטרפות מסות מקוריות בנושאים שונים כגון: הסתר פנים, בעיית הרע, אלוהים ואדם, בחירה וסבל, גלות וגאולה ועוד.
תבונות
מאת: יהודה עמיטל
תיאור: משנתו החינוכית של הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, הטביעה את חותמה הייחודי על אלפי תלמידיו במשך עשרות שנים. בספר זה מרוכזות עשרים שיחות, שבהן תמצת הרב עמיטל נקודות מרכזיות בהגותו החינוכית. שם הספר - והארץ נתן לבני אדם, משקף את אחד הבריחים המרכזיים בהגותו של הרב עמיטל - מיקומו של האדם בעולם, על שלל תכונותיו, מעלותיו וחסרונותיו. המעיין בספר ימצא, בין היתר, את הדגש המרכזי שהרב שם על המוסר הטבעי, את הדיון על מקומו של הפן האישי בעבודת ה' ואת ההתייחסות לצורך בכנות ובטבעיות בעמידה לפני הקב"ה. ניתן גם לראות את המשקל המשמעותי שיש, לדעת הרב, למצוות שבין אדם לחברו. הרב מדגיש את חשיבות ההתנהגות בדרך ארץ, שקדמה לתורה, את אחריות האדם לחברה שבה הוא חי ואת הרגישות האנושית הנדרשת ממנו כלפי כל מי שנברא בצלם א-להים. לרגל מלאות יובל שנים להקמתה של ישיבת 'הר עציון', יצאה מהדורה חדשה מורחבת של הספר. למהדורה זו נוסף הפרק 'בין מחויבות להתחברות', המבוסס על תקציר משיחותיו של הרב נושא זה, וכן מבוא מאת ראש מכללת הרצוג.
תבונות
מאת: דב שוורץ
תיאור: הגות חב"ד הציגה גרסה של תורת החסידות. בספרים הרבים שהנחילו סקרו אדמו"רי חב"ד סוגיות רבות מצדדיהן השונים. אף על פי כן נותרו סוגיות רבות בערפל,וסגנונם של האדמור"ים עצמם מקוטע הוא. החוויה החב"דית הלכה והתפתחה,וכל אדמו"ר הסיר ממנה מעטה, לבוש וכיסוי נוסף. אדמו"רי חב"ד יצרו חוג קבלי-חסידי מובחן,וספר זה עוקב אחר מושגי יסוד ביריעה קבלית-חסידית זו. כל פרק מפרקי הספר מתחקה על מושג מרכזי שנחשף יותר ויותר עם התפתחות המחשבה החב"דית. הספר פותח במושגים מתורת האלוהות ומסיים בדרשנות המיוחדת של חסידות חב"ד. הפרקים עוקבים אחרי מושגים כמו הארה, נפש, חיות וגאולה.
תבונות
מאת: מנחם קלנר
תיאור: לפני למעלה משמונה מאות שנים ניסח ר' משה בן מימון, בכיר הוגי הדעות והפוסקים שקמו לעם ישראל, רשימה סדורה של שלושה-עשרה עיקרי-אמונה, שקבלתם, כך טען, היא תנאי בל-יעבור להגדרתו של אדם כיהודי. טענה זו, המציגה את היהדות כדת בעלת גרעין דוגמטי מוצק, הייתה שנויה במחלוקת כבר בזמנו של הרמב"ם. ואולם, בחלוף הדורות הלכה השפעתה וגברה, וכיום מחזיקים רבים בדעה שהזהות היהודית כרוכה לבלי התר באמונות מסוימות ומוגדרת באמצעותן. ספר נועז זה מתפלמס עם הדוגמטיזם של הרמב"ם, ומראה, בין היתר, כי הניסיון להעמיד את הדת היהודית על בסיס של עיקרים בלתי מעורערים אינו עולה בקנה אחד עם המסורת היהדות הקלאסית. מסורת זו, שהעמידה לנו את המשנה ואת התלמוד, אינה מזהה אמונה דתית עם השקפות כאלה ואחרות, אלא עם מעשים מסוימים המביעים ביטחון איתן באל. הרמב"ם ביקש להקנות ליהדות מצע תיאולוגי, אולם החידוש שהנהיג רק חיזק מגמות פלגניות וסלל את הדרך לתיוגם של יהודים רבים ככופרים. אמונה שאינה מגיעה לעיקר מבקר התפתחויות מדאיגות אלה, וקורא לאימוץ תפיסה מכלילה וסובלנית יותר של היהדות – גם במסגרת השיח האורתודוקסי.
הוצאת שלם
מאת: עמירה ערן
תיאור: הרמב"ם כתב את ספרו המפורסם מורה הנבוכים לתלמיד יקר ואהוב. הממד החינוכי מהותי בקריאת ספרו זה, שבו הפער בין הידע של המורה לבין ידע התלמיד הוא הסיבה העיקרית לחיבורו. הספר מהלך בדרכו החינוכית של הרמב"ם, כפי שהיא מצטיירת מן האיגרת לתלמיד האהוב, ודן בסוגיות החינוכיות העולות ממנה: הנהרת הסדר היוצר משמעות והתעלמות מפרטים מקריים; הכללה המבוססת על הפשטה והדגשת הקשרים הלוגיים-סיבתיים הקבועים שבין המשתנים; התקדמות הדרגתית; הסתייגות משינוי רדיקלי ויצירת מטרות ביניים, התואמות את יכולת ההבנה של התלמיד; תיעול התשוקה הגופנית הארוטית לתשוקה רוחנית לידע והבנת תפקידיה של שפה העומדת במבחן הוודאות. פערים לא מעטים יש בין השקפתו של הרמב"ם על האמת לבין ההשקפה המודרנית. הכרסום שחל במעמדה המוחלט של האמת ודחיקתה מרוממותה האלוהית אחראים להעמקתם. כוונתו של ספר זה להוכיח את הקרבה בין הערצת האמת להערצת אלוהים, ולהצביע על המשותף לתורתו של הרמב"ם ולתהליכי למידה אקדמיים מגוונים. הספר פורש את משנתו החינוכית של הרמב"ם מתוך דגש על ארבעה נושאים מרכזיים, השלובים זה בזה, והם: השפה השכלית, הארוס החינוכי והדרבון ללמידה מאהבה, מגרעותיו ויתרונותיו החינוכיים של הדמיון, והיחס לתלמיד מצטיין ולתלמיד הנחשל. תורות אלו מוצגות באמצעות שני נושאים מסקרנים ומסעירים, הנוגעים בתשוקה לפצח את תעלומת החיים: אהבה ומוות. האהבה מייצגת את הרדיפה אחר העונג והנועם האינסופיים, ואילו המוות מייצג את הפחד הכמוס והמרתיע ואת האימה האינסופית.
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: "האם אין אנו מרומים על ידי המוסר?" עם השאלה הזו יוצא עמנואל לוינס לאחד מן המסעות הפילוסופיים המעניינים ביותר של המאה העשרים. מטרתו לחקור את היחס שבין הצוו המוסרי והחשיבה המוסרית לכינונה של זהות אישית ולעיצובה של חברה. במקום לשאול את השאלה הישירה והפשוטה, כיצד אפשר לבנות ולעצב חיים ראויים כחברה וכמדינה בעולם בעת הזאת? לוינס מעדיף לשאול באופן פרובוקטיבי, האם בכלל מותר להבנות את החיים שלנו בהתאם לכללי המוסר? האם עודף עיסוק בשאלות מוסריות, אינו גורם להחלשה של 'חפץ הקיום', ולצמצום אפשרויות הקיום והחיים שלנו? זו שאלה 'דחופה' לאדם בשלהי המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, והיא גם שאלה דחופה למי שחי בתוך ההקשר הציוני - היהודי והישראלי. עמנואל לוינס הגה, פעל, כתב ולימד בפריז בתוך המרחב הצרפתי, היהודי והכללי האוניברסלי. מתוך השיח הפילוסופי הצרפתי, הפך לוינס להיות אחד מן הפילוסופים החשובים והמשפיעים שפעלו במאה העשרים. כתביו תורגמו ופורסמו במדינות רבות ולשפות רבות, במערב ובמזרח, והשפעתו הולכת וגדלה בשנים שחלפו מאז מותו. הניסיון המוצע בחיבור זה מבקש להעשיר את השיח ההגותי הישראלי בכתיבה הפילוסופית היהודית של מרכז אירופה, על ידי העתקת משנתו של עמנואל לוינס אל תוך הקונטקסט הישראלי, הציוני והדתי. החיבור כולל עיון בכמה מסוגיות היסוד של הזהות הישראלית כמו הזיקה לארץ ישראל, לאומיות יהודית, שלילת הגולה, גאולה ותקומה, השואה והיחסים שבין דת ומדינה. זוהי הזמנה לעיון מחודש ביחס שבין הפרטיקולרי והאוניברסלי בתרבות היהודית, וכקריאה לאחריות מוסרית לפני האדם האחר, כלפי החברה שבתוכה אנו חיים, וכלפי האנושות כולה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דב שוורץ, רונית עיר-שי
תיאור: פרופסור תמר רוס היא אחת היוצרות הבולטות, המקוריות והנועזות ביותר בעולם הדתי בדור האחרון. כתביה עוסקים בהגותו של הרב קוק, בספרות המוסר ובחסידות, והיא נחשבת להוגת הדעות המובילה של הפמיניזם היהודי-אורתודוקסי בארץ ובעולם. ביסוד התסיסה הרוחנית והאינטלקטואלית שלה עומדות שאלות תאולוגיות ואפיסטמולוגיות כבדות משקל, הנוגעות ליכולת ולצורך הקיומי ליישב בין מחויבות עמוקה למסורת הדתית מחד גיסא ובין מחויבות לא פחותה בדרגתה לתובנות פילוסופיות, ביקורתיות ופמיניסטיות מאידך גיסא. מסעה האישי וההגותי של פרופסור רוס לחבר בין העולמות הניב תובנות פרשניות מורכבות. האם הגות המרוקנת אמיתות דתיות מערך האמת המקובל שלהן, עשויה להתיישב עם תאולוגיה מלאת חיים, מחויבת ומסורה? האם אפשר לאחוז במסורת בד בד עם ביקורתיות כלפיה? התמודדותה של פרופסור תמר רוס עם שאלות אלה תוך שימוש בכלים מן הפילוסופיה של השפה, הפילוסופיה של המשפט, הפילוסופיה של הדת, תורת הפרשנות, תאוריות של מגדר ועוד, עוברת כחוט השני בכל יצירתה הענפה. קובץ מאמרים זה, "רוח חדשה בארמון התורה", מוקדש בהוקרה עמוקה לפרופסור תמר רוס. המאמרים, פרי עטם של מיטב החוקרים בתחומים המהווים את הציר שעליו סובב עולמה המחקרי, מבקשים לגעת בשאלות תשתית המהדהדות את הגותה ויצירתה, ולהוות מסד חיוני למחקר ולהגות, כמו גם לעיסוק קיומי בשאלות רעיוניות של יהדות מתחדשת.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אלי גורפינקל
תיאור: האמונה בתחיית המתים צוינה על ידי חז"ל כאמונה מחייבת 'מן התורה' והם התפלמסו אודותיה עם כתות פורשות מבית ומחוץ. במהלך הדורות התפרשה אמונה זו בפנים שונות, ופשרה ואופניה היוו מוקד לדיונים ששיקפו פרדיגמות וגישות במגוון סוגיות תיאולוגיות דוגמת תכלית הבריאה, שלמות האדם, הדין האלוהי, משיחיות, ועוד. בפילוסופיה ובמחשבה היהודית בימי הביניים עוררה סוגיית התחיה פולמוס מתמשך שביטא את העמדות השונות ביחס למתח בין המסורת הדתית והתפיסה הנטורליסטית-הרציונליסטית. ספר זה כולל שני חיבורים המתעדים פולמוס זה ושופכים אור על תפיסותיהם של חשובי ההוגים שדנו בסוגיה. 'מכתב תחיה' נכתב בשלהי המאה הי"ג על-ידי ר' יהודה אבן זבארה, מתלמידיו של הרא"ה, ועוסק בשיטותיהם של ר' אברהם אבן חייא, הרמב"ם, הרמב"ן, ובמיוחד בשיטת רבו הרא"ה, שלו הוא מייחס תפיסה חדשה שכמעט ולא נדונה ועוסק בשורה ארוכה של דיונים ובירורים בפרטי התחיה ובסוגיית משיקות. 'אקלידא דתחיית המתים' נכתב בשלהי המאה הט"ו על ידי ר' סעדיה בן מימון אבן דנאן במטרה לחלוק על תפיסת התחיה ששרטט אבן זבארה ולהציע פשר אחר לשיטת הרמב"ם. החיבורים, שאחד מהם נדפס באופן חלקי, השפיעו על התגלגלות הרעיונות והוזכרו בטקסטים מאוחרים הדנים בעיקרי האמונה ובסוגיית התחייה, אך ברבות הימים נשכחו ונעלמו מעיני ההוגים והחוקרים. שני החיבורים מתפרסמים עתה לראשונה במהדורה מדעית מלאה, מוארת ומוערת, בצירוף מבוא רחב. המחבר בוחן את החיבורים, מעיין בטקסטים אסכטולוגיים נוספים ששרדו בכתבי יד, ומבקש למפות מחדש את השיטות בסוגיות התחיה, המשיחיות וחישוב הקץ.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבי שגיא, דב שוורץ
תיאור: פרופ' אליעזר שביד הוא מגדולי ההוגים היהודים בעת הזאת. לרבים הוא מוכר כחוקר מוביל במחשבת ישראל, אולם הגותו המקורית טרם הוצגה באופן מקיף וממצה. הגותו של שביד מתמודדת עם האתגרים המרכזיים של מדינת ישראל, כגון פלורליזם תרבותי, חומרנות, דת ודתיות ומחויבות ערכית בעידן פוסטמודרני. בסוגיות אלה מציע שביד מחשבה רעננה ומקורית, שוברת דיכוטומיות ומגלה מחויבות לערכי העבר והמסורת. זאת תוך פתיחות ורגישות מתמדת למציאות המודרנית שבה אנו חיים. ספר זה מציע לראשונה ניתוח שיטתי למכלול רעיונותיו של שביד, והוא צעד ראשון בהעמדת הגותו במרכז השיח היהודי והישראלי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: בנה דבורה הברמן
תיאור: הספר בקריאה חדשה מציג גישה רעננה ויצירתית לשיח על ישראל, גישה שדומה שהיא חיונית היום – במיוחד על רקע המשבר שבו נתונות החברה הישראלית והציונות, הפערים הכלכליים־חברתיים והאידיאולוגיים שמשסעים את החברה הישראלית, והמרחק ההולך וגדל בין החברה הישראלית ובין יהדות התפוצות. בעזרת קריאה ביקורתית ומעוררת השראה של מקורות יהודיים מסורתיים ומודרניים, בֹּנָה הברמן מציעה דרכים יצירתיות להתחדשות החזון הציוני והחברה הישראלית ולבנייה של חיים שיש בהם רוחניות, סולידריות וצדק חברתי. סיפור אדם וחווה בגן עדן וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הכרזת האו”ם בדבר זכויות אדם והוראות הבנייה של המשכן בספר שמות, דו”ח ועדת וינוגרד ושיר השירים, מובאות מכתביהם של א. ד. גורדון ושל אברהם יהושע השל לצד מדרשים מהתלמוד – כל אלה, וטקסטים רבים אחרים, נשזרים בידיה של בֹּנָה הברמן למארג אחד, שהחיבורים של גוף ונפש ורוח וחומר עוברים דרכו כחוט השני. הספר נכתב במקור באנגלית ופנה לקהל יהודי אמריקאי, ובֹּנָה ייחסה חשיבות רבה לתרגומו לעברית ולהנגשתו לקהל הישראלי. ההוצאה לאור של המהדורה העברית היא מעין סגירה של מעגל מרכזי בחייה של בֹּנָה – מעגל החיים בין התפוצות לישראל )“מחזור ציון”, כפי שהיא מכנה זאת בספר(, בין האנגלית לעברית, בין הכמיהה מרחוק לארץ ישראל והחיים בפועל על אדמתה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אילון אידלשטיין
תיאור: מהי פתיחות? מה נחשב בעינינו "פתוח" ומה נחשב "סגור"? האם הפתיחות היא גישה מדעית? תרבותית? פוליטית? אסתטית? ומה יחסה לספֵרת האמונה הדתית? האם אמונה דתית סותרת בהכרח את הפתיחות במובנה המודרני? האם הפתיחות אינה יכולה להרוויח מהאמונה ולהפך? הספר פתיחות ואמונה מנסה להתוות דרך פילוסופית אשר מסוגלת לגשר בין שני הערכים הללו, שבדרך כלל נתפסים כניגודים מובהקים במאבק התרבותי הניטש בין הליברליזם החילוני לשמרנות הדתית. הספר מציע ראייה חדשה של סוגיה זו מתוך התייחסות להיבט החינוכי, והוא משלב מדרשים מודרניים מקוריים על סיפורי המקרא. חשיבותו העיקרית של הספר היא בתזה המרכזית שלו המבקשת להציע צורת חשיבה עיונית ופדגוגית, כזו המשלבת בין רעיון הפתיחות המודרניסטי-ביקורתי לבין עולם האמונה הבנוי על סמלים ושפה אי-רציונלית.
מכון מופ"ת
מאת: אבי שגיא
תיאור: ספר זה הוא חלק ממאמץ מתמשך של פרופ' אבי שגיא ליצור פילוסופיה יהודית המתמודדת עם אתגרי הקיום היהודי והישראלי בהווה. זאת באמצעות פרספקטיבה כפולה - הדיאכרונית והסינכרונית - המכוננת פילוסופיה שעניינה הוא ההווה שבתוך רקמת התרבות והמסורת הממשית; העבר מתפרש מתוך ההווה, על ערכיו והזיקות האנושיות המכוננות אותו. ברם, הווה זה אינו מנותק מהעבר, אלא מכיל את משקעיו: המיתוס, האתוס, הזיכרון, התרבות והמסורת. הרפלקסיה הפילוסופית שפרופ' שגיא מציע מבטאת מודעות למיזוג האופקים בין השניים. יתר על כן, היא משקפת נאמנות ומחויבות לעבר ולהווה המכוננים מיזוג אופקים זה. הספר הוא דין וחשבון על המפגש הרפלקטיבי בין הפילוסופיה לבין החיים הממשיים, והוא משקף את התייצבות מחברו כפילוסוף החושב את הקיום היהודי בעת הזאת ומתמודד עם שאלות מרכזיות בחיינו כיהודים וכישראלים החיים כאן ועתה. פרקיו מציבים אפשרויות חדשות להתמודד עם המציאות החברתית, הפוליטית, הדתית והמוסרית של חיינו. הספר מזמין את קוראיו לדיאלוג; אין הוא סוף הדיון, אלא נקודת ציון אחת בשיחה מתמשכת על הקיום היהודי בעת הזאת.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רוני בר לב
תיאור: ספר זה מציע גישה חדשה להבנת הגותו של אחד מהאישים המרתקים בחסידות בפרט ובחיי הרוח והמחשבה היהודיים בכלל – רבי נחמן מברסלב. באמצעות ניתוח מחודש של המושגים במשנתו המסועפת והחדשנית של רבי נחמן וקונספטואליזציה מעמיקה ומקיפה של המושג המרכזי – מושג האמונה, הספר מארגן את החשיבה על אודות הרעיונות והעצות המעשיות של ההגות הברסלבית. המחבר טוען כי מושג האמונה של רבי נחמן מבשר תנועה אנושית של התמקמות של האדם בתוך מערכות חייו הקונקרטיים, וקורא לו לשפוט את עצמו ולהיפתח אל האפשרויות המתחדשות בחיים הנפשיים והמעשיים. האמונה והדתיות בהקשר זה אינן בריחה או חמיקה מהקונקרטי והמוחשי אלא כלי שבאמצעותו חודרים אל תוככי המציאות, נענים לה ומושלים בה. מבטו של המאמין אינו נישא אל השמיים אלא אל המציאות הארצית, אל החבר, אל הארץ ואל השכינה. ספרות מחקר ענפה נכתבה על רבי נחמן והגותו, והציבה קווי חשיבה שונים על אודותיה. ספר זה מציע ניתוח מפורט של הדרכים והגישות שנקט המחקר ומבקר אותן. מתוך הביקורת מוצעת כאן דרך חדשה לניתוח ופרשנות –מבנה חדש המתבסס על כתיבתו של רבי נחמן ועל ההתקדמות המחקרית בתחום. דרך זו מתמודדת עם האתגרים הרבים שהגותו של רבי נחמן מניחה לפתחו של החוקר והלומד. הפרשנות שמציע המחבר ממקמת את רבי נחמן ומתחשבת בהקשרים השונים של חייו: ההקשר היהודי-חסידי, מצד אחד, וההקשר הפילוסופי והתרבותי של ימיו – הנאורות, מצד שני, ומזהה את ההקשרים הללו דרך חייו הקונקרטיים, סיפורי המעשיות שלו, השיחות שלו עם תלמידיו וקרוביו, וכן דרך ההומור, הליריות והרומנטיקה המקשטים את תורותיו. תשומת לב מיוחדת ניתנה בספר זה לתורת הבחינות של רבי נחמן, לדרשנות המפותחת שלו ולעושר הרעיוני שהוא מביע דרכן. במהלך הניסיון לפענח את הגותו של רבי נחמן ומושגיה הספר נעתר לצדדים השונים בדמותו של רבי נחמן, ומאפשר לאישיותו החיונית, לרוחו העליצה, למחשבתו התוססת ולרגישות הפוליטית שלו לצאת לאור. התופעה הרוחנית והתרבותית של רבי נחמן מברסלב בחיים העכשוויים בישראל, דורשת דיון והסבר החורגים מהתלם השגור של העיסוק בתורת החסידות, ומקיפים עולמות, תחומים ודיסציפלינות שונים. הניסיון לפתח דיון והסבר כאלו עומד ביסודו של הספר הזה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסי טרנר
תיאור: עניינו של חיבור זה הוא לברר את מרכזיות היחס לציון ולתפוצות במחשבה היהודית של המאה ה-20. הנחת היסוד של הדיונים הכלולים בו היא שהחל משנות השמונים של המאה ה-19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד ההתמודדות עם כלל סוגי הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית התבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. רוב פרקי הספר עוקבים אחר הדרך שבה ההתמודדות עם בעיות אלה השפיעה על היחס לציון ולתפוצות הגולה בהגותם של אחד העם, הרצל, שמעון דובנוב, הרמן כהן, מרטין בובר, יחזקאל קויפמן ומרדכי קפלן, כמו גם בדרך שבה השפיעה גישתם בשאלת עתידו של העם היהודי, בארץ ובחו"ל על דרך התמודדותם עם הבעיות השונות שהזמן גרמן. חלקו האחרון של הספר דן בשאלות אלה במסגרת הגותו העכשווית של הפילוסוף הישראלי, אליעזר שביד, ושל שלושה הוגים יהודיים הפועלים במציאות האמריקאית העכשווית: שאול מגיד, דניאל בויארין ודוד מאיירס. הספר כולל גם אחרית דבר שמציגה את מחשבותיו של המחבר באשר ללקחים שיש להפיק מהדיון בהקשרן של הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי במדינת ישראל של זמננו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם מלמד
תיאור: הספר דת: מחוק לאמונה דן בהתפתחות והשתנות המשמעויות שהוטענו במילה הפרסית במקורה 'דת', שחדרה לראשונה לשפה העברית במגילת אסתר. לאורך תקופות ארוכות היה במילה זו שימוש שולי למדי, למשל בתלמוד הבבלי. רק עם ימי הביניים הפך מינוח זה להיות פופולרי, אך הוא שינה משמעות לאורך התקופות. בספרות העברית של ימי הביניים הוא סימן בדרך כלל 'חוק' במשמעו הכולל, כל חוק, לא רק החוק האלוהי אלא גם החוק האנושי. הייתה זו מילה נרדפת ל'תורה' ו'נימוס'; כולם סימנו חוק כפשוטו, על תת הסוגים שלו. באחרית ימי הביניים אף הופיעה הטענה הרדיקלית כי המילה 'דת' מסמנת אך ורק חוק אנושי, ולכן אין זה מן הראוי לעשות בה שימוש כדי לסמן את החוק האלוהי. עם ראשית העת החדשה החלה המשמעות בה שימשה מילה זו להשתנות, זאת בהשפעת המשמעות הנוצרית החדשה שהוטענה במילה הלטינית religio שהפכה להיות ה- religion המודרני. תהליך זה מגיע לשיאו בתקופת ההשכלה כאשר המילה העברית 'דת' מסמנת מעתה religion- , ומשנה משמעות מחוק לאמונה. זו המשמעות המודרנית של מילה זו. משמעותה המקורית כ'חוק' נעלמת והולכת, והמילים 'דת' 'תורה' ו'נימוס', שהיו עד כה מילים נרדפות, מקבלות כל אחת משמעות שונה והולכות לדרכן הנפרדת. התפתחות לשונית זו באה היטב לידי ביטוי במילונאות המודרנית. בתקופתנו מקבלת המילה 'דת' משמעות אמורפית יותר ויותר והיא משמשת לתיאור כל תפיסת עולם מחייבת, גם כזו שאין לה שום הקשר תיאולוגי. שינויי המשמעות של המילה 'דת' לאורך ההיסטוריה, הנסקרים בספר זה, מדגימים היטב את השינוי המשמעותי שעברה היהדות המודרנית מדת המתבססת על חוק לדת המתבססת על אמונה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: סמדר שרלו
תיאור: הרב קוק נודע בעיקר כהוגה דעות מקורי ורחב אופקים. אולם לצד העומק הרעיוני היה הרב קוק אישיות דתית יוצאת דופן ובעל נפש עשירה. עיון בכתביו האינטימיים מגלה תיאור של חוויות דתיות עזות, חלקן בעלות אופי מיסטי. בספר זה נפרס לעינינו סיפור שעדיין לא סופר על עולמו הפנימי והסודי של הרב קוק: על תפיסתו העצמית כצדיק הדור, על הצימאון והלהט של חווייתו הדתית והמיסטית ועל מקומן של הנבואה והמשיחיות בעולמו. החוויות הללו עיצבו את תפיסתו העצמית והעניקו רובד נוסף של משמעות לשליחותו הציבורית בצומת ההיסטורי של ראשית התחייה. שחזור תמונת עולמו הפנימי של הרב קוק מבוסס על היומנים הגנוזים של הרב קוק שראו אור לראשונה בשנת תשנ``ט. חשיפת עולמו הסודי של הרב קוק התאפשרה גם בעקבות השינוי במעמדה של המיסטיקה בתרבות. מה ההשלכות של התמונה הנחשפת בספר זה על השפעתו הציבורית של הרב קוק? האם התמונה החדשה נושאת עמה בשורה עבור החוויה הדתית בדורנו? אלה הן מקצת השאלות המתעוררות בעקבות הקריאה בספר, ואת תחילתו של הדיון בהן ימצא הקורא בין דפיו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שלמה קסירר, שלמה גליקסברג
תיאור: היחס שבין התורה שבכתב והתורה שבעל-פה, בין הנצחי והקבועלבין המתפתח והמשתנה, הוא מסודות קיומה וחיוניותה שלההלכה. קולמוסים רבים נשתברו בשאלות היסוד: מהי משמעותםשל המונחים "דאורייתא" ו"דרבנן" והיכן עובר הגבול ביניהם?מהו הקשר בין מדרש ההלכה לבין הכתוב? מניין יונקים חכמים את סמכותם לפרש, לגזור ולתקן? שאלות אלו ואחרות, נדונות בהרחבה בשני השורשים הראשונים של ספר המצוות לרמב"ם ובהשגות הרמב"ן עליהם. יצירת מופת זו של ענקי ימי הביניים, היא אחד מן הדיונים המעמיקים והמקיפים ביותר ביסודותיה של ההלכה בכל הזמנים. במשך הדורות עסקו בה מפרשים ופוסקים בעיקר מן ההיבט ההלכתי, ולאחרונה הוכר ערכה גם בחקר הפילוסופיה של ההלכה. בספר זה זוכה דיונם של הרמב"ם והרמב"ן לניתוח מעמיק, החושף את העקרונות הפילוסופיים והתאולוגיים העומדים בבסיסו, ומראה כי לפנינו שתי השקפות מטא-הלכתיות מגובשות על מהותה של התורה שבעל פה והמערכת ההלכתית כולה.
מאת: יהודה ביטי
תיאור: הספר הפילוסוף המקובל הוא מונוגרפיה רחבה על ספר "קול הנבואה" לרב דוד כהן (תרמ"ז–תשל"ב), תלמידו המובהק של הראי"ה קוק, הקוראת לבחינה מחודשת של הגותו המקורית של "הרב הנזיר" - אותה הוא מכנה: "ההגיון העברי השמעי". על בסיס יומניו האישיים של הרב הנזיר נבחנו שנות לימודיו והתפתחותו הרוחנית בתקופה בה התחיל לערוך את מחשבותיו בכתב. מאחורי נדודים אינטלקטואליים וגיאוגרפיים חסרי מנוח מצטיירת דמותו של הרב הנזיר הנעה בין העולם היהודי המסורתי וערכיו לבין התרבות הפילוסופית האירופית ודרכיה. בעזרת חומר ארכיוני ובו רשימות שהוכנו לפרסום בספר "קול הנבואה" המחבר שחזר את רובדי העריכה השונים של הספר שנמשכה כחמישים שנה ועמד על מרחק בין התכנית המקורית לבין הספר המודפס. תמונה זו מאפשרת לדון לעומק באמירה הפילוסופית הטמונה ב"הגיון העברי השמעי" ובהשלכותיה במישור הרעיוני: למה הגיון? במה עברי? כיצד שמעי? הפרק האחרון של הספר מוקדש להיבטים הקבליים של ספר "קול הנבואה" ומציע קריאה כפולה בו וביומנים האישיים. קריאה זו מגלה שאצל הפילוסוף שהפך למיסטיקן, התורה והחוויה מזינות ומפרות זו את זו: החוקר את מקורות הקבלה הוא בעצם המקובל הקורא בספר שלפניו את תיאור החוויה אותה הוא חווה בעצמו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוסף שטרן
תיאור: לפי הקריאה המסורתית "מורה נבוכים" של הרמב"ם הוא ניסיון ליצור הרמוניה בין השכל האנושי לבין התגלות אלוהית, ובין הפילוסופיה והדת. גישה פרשנית שונה, חדשה יותר, טוענת שלא ניתן ליישב את הסתירה בין הפילוסופיה לדת, ומכאן מגיעה למסקנה ש"מורה נבוכים" מייעד את הדת להמונים ואת הפילוסופיה למיעוט נבחר. יוסף שטרן לוקח צעד נוסף מעבר לוויכוחים המוכרים האלה וטוען שהמבוכה בכותרת היצירה הזאת, הידועה בחידתיות שלה, לא נובעת מהעימות שבין אתונה לירושלים, אלא מן המתח בין החומר האנושי לבין צורת האדם, בין הגוף לבין השכל. המסורת הפילוסופית של הרמב"ם מאמינה שהחיים המושלמים הם אינטלקטואליים: ההתבוננות הטהורה והמלאה בכל האמיתות שיש, מפיזיקה וקוסמולוגיה עד מטפיזיקה ואלוהים. לפי "מורה נבוכים," האידיאל הזה איננו בר השגה עבור האדם. השכל המגולם בגוף אינו יכול לתפוס את הידיעה המדעית של המטפיזיקה, והדחפים הגופניים שלו מונעים את ההתבוננות הבלעדית. על ידי בחינה מדוקדקת של הטיעונים ב"מורה נבוכים" ובשימוש המקורי במשל כמדיום לכתיבה פילוסופית, מגלה שטרן את עמדתו הספקנית של הרמב"ם כלפי היכולת האנושית לידיעת המטפיזיקה ואת הפרשנות החדשנית שלו למשלים במקרא ובספרות חז"ל. שטרן מראה איך הרמב"ם יוצר אוסף תרגילים רוחניים כדי להתמודד עם הצרכים הנוגדים של הגוף והשכל, תוך כדי תפיסה מחודשת של מצוות התורה כאימון לחיי השכל המגולם בגוף. על ידי התמקדות במושגים הפילוסופיים של חומר וצורה והמשחק בין הצורה הספרותית של "מורה נבוכים" לבין נושאי התוכן שלו, מצליח שטרן לפתח פרשנות אחידה וחדשנית לספר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מאיר בר אילן
תיאור: אסטרולוגיה ומדעים אחרים הוא פרק בתולדות המדעים ופרק בחיי הרוח של עם ישראל, והוא נכתב מתוך שילובן של כמה שיטות מחקר: היסטוריוגרפיה, תולדות ישראל, תולדות הפילוסופיה, תולדות המדעים, חקר הדת, המחקר התלמודי, בלשנות וחקר הספרות. המדע מוצג כאן ביחסיותו, בהישגיו ובכישלונותיו. תיאור המדעים בעולם העתיק מסייע בחשיפת 'הפרופיל האקדמי' של מחבר ספר יצירה: מתמטיקאי, אסטרונום, אסטרולוג, רופא, נומרולוג, פילוסוף, אסטרופיזיקאי ובלשן. יותר מ 300- האישים הנזכרים בספר נותנים ממד אינטלקטואלי והיסטורי למחבר ספר יצירה. יותר מ 130- לשונות כתיבה נזכרות ומודגמות בספר, וכך ניתן לספר יצירה הממד הלשוני. כ 100- מקומות מוזכרים בספר, וכך מתברר מקומה המרכזי של אלכסנדריה כבירת המדע של העולם העתיק, והשפעתה על ארץ־ישראל. הגיבור הראשי של אסטרולוגיה ומדעים אחרים הוא מחברו של ספר יצירה, אך נידונים בו גם אסטרולוגים אחרים, יהודים ושאינם יהודים, ומוערכת תרומתם המדעית והאינטלקטואלית.
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ, אסתי אייזנמן
תיאור: ר' מרדכי כומטינו הוא איש אשכולות, מגדולי המלומדים היהודים שהעמידה יהדות ביזנטיון במאה ה-15. הספר שלפנינו מגיש לקורא מהדורה של פירושו על ספר מורה הנבוכים לרמב"ם, שעד עתה היה עלום בכתב יד ולא היה מוכר לחוקרים ולציבור שוחרי המחשבה היהודית. הפירוש מבאר באופן רציף, פרק אחר פרק, הן את פשט מורה הנבוכים הן את סודותיו, וחושף את מקורותיו הפילוסופיים, והוא בגדר עדות ראשונה במעלה לאופי ההגות היהודית בביזנטיון ולמצב לימוד המדעים שם, במעבר מהתרבות הרומניוטית לתרבות העות'מאנית. למהדורה נוספו הערות ומבוא המנתחים את עמדת המחבר, משווים אותה לעמדות של מלומדים אחרים בני זמנו וקודמים לו, ועומדים על חשיבותו וייחודו של הפירוש וההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים שלו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ליאון וינר דאו
תיאור: לקראת סוף ימיו, בהיותו מרותק למטה, פראנץ רוזנצויג כתב שלאחר סיום כוכב הגאולה כוותנו היתה לשקוד שנים רבות בלימוד ההלכה, בתקווה שלבסוף יכתוב ספר אודות ההלכה. בספר זה, ליאון וינר דאו בא לטעון כי יש בכתביו הקיימים של רוזנצוויג חומר דיו בכדי לשער כיצד היתה נראית גישה להלכה על-פי משנתו. בחלקו הראשון של הספר, וינר דאו מראה כי אכן יש במשנת רוזנצוויג יסודות עמוקים ויציבים מספיק, שעליהם ניתן לבנות ולהשתית תיאוריה של ההלכה. כך שלאיגרת הידועה של רוזנצוויג למרטין בובר, "הבונים", וכן לאמירה הידועה של רוזנצוויג שהוא "עדיין לא" מניח תפילין, מתווסף מלוא העומק הפילוסופי המאפיין את משנת רוזנצוויג. בחלקו השני של הספר, וינר דאו בוחן שלוש סוגיות בשיח ההלכתי מתקופות שונות – בתורת חז"ל, בהנתגדות של חכמי פולין לשולחן ערוך, ובחסידות איזביצא/ראדזין – ומראה כי הגישה ההלכתית הנובעת ממשנת רוזנצוויג תואמת מגמות אלו בשיח ההלכתי. בכך וינר דאו מראה כי רוזנצוויג פעל על-פי אינטואיציות דתיות-הלכתיות עמוקות. לבסוף, עולה מספר זה כי לא זו בלבד שיריעתו של השיח ההלכתי רחבה מספיק כדי לכלול את גישתו של רוזנצוויג, אלא גם שהשיח יוצא נשכר מהכנסת גישתו של רוזנצוויג אל תוכו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רות קרא-איוונוב קניאל
תיאור: קְדֵשׁוֹת וקְדוֹשׁוֹת: אימהות המשיח במיתוס היהודי מאיר את הנרטיב הנשי והאימהי של שושלת בית דוד ועומד על היסודות הפרדוקסליים של הרעיון המשיחי ועל הקשר החידתי והעמוק שבין מיניות, חטא וגאולה. זהו סיפורן של 'האימהוֹת הגדולות' של שושלת המלוכה המקראית, שבזכות חתרנותן ונועזותן המינית, מוצגות בספרות חז"ל כמופת של אתיקה משיחית אנטינומיסטית. רעיון זה הולך ומתפתח בספרות הזוהר, המזהָ ה את אֵ ם המשיח עם דמות השכינה, שמפגשיה עם כוחות הרע והסִ טרא־אחרא הכרחיים לשם הבאת גאולה. המחברת מאירה את תהליכי העידון וההתמרה שחלו בעלילה המשיחית, שראשיתה בחטאי עריות והמשכה בזנות ובפיתוי מרומז, ובוחנת את התעצמות מרחב הבחירה של אֵ ם המשיח ואת יחסיה עם האל ועם סובביה. בחינת גלגוליו של המיתוס במקרא, במדרש ובקבלה, מלמדת שהאֵ ם מביאה לידי הפיכת ה'בן' לגואל ולנבחר, שכן עוד בהיווצרו ברחמה, ואף קודם לכן, בעת התעבּרותה, היא מייעדת אותו לתפקיד המשיחי. ספר זה מציג תמונה מורכבת של האם המשיחית, של אישיותה וקולה, ודן בהשפעת דמותה על המחשבה היהודית. באמצעות הפגשת חקר המשיחיות והמיתוס עם תיאוריות של מגדר ופסיכואנליזה, חושפת המחברת נרטיב שטרם נבחן בחקר מדעי היהדות. בתוך כך, היא דנה בצמיחת מיתוס אֵם המשיח ביהדות על רקע השיח והפולמוס עם דמות אֵ ם הגואל בנצרות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יואל בן-נון
תיאור: בעולמו של הרב קוק לא הייתה סתירה בין 'תורה מן השמים' לבין 'תורת האדם' ותחיית 'האומה'. תורתו השלמה יכולה הייתה להכיל גם את צייטלין, וגם את ברנר.
הלל צייטלין ויוסף חיים ברנר, שהיו חברים מנוער, הכירו את 'האחדות הכוללת' בהגותו של רואה ה'אורות', וגם הגיבו בהערכה עמוקה, אך לא יכלו לקבל אותה מתוך יושר פנימי; צייטלין בחר בעם היהודי שבגולה, בחסידות ובקבלה – ברנר בחר בתחייה הלאומית בארץ ישראל, בספקנות עמוקה, ובדחיית כל ניסיון "לאחד את הבלתי מתאחד".
שניהם נפלו על מזבח בחירתם: ברנר נרצח סמוך לפרדס ביפו; צייטלין נרצח בשואה, עטור טלית ותפילין, כשספר 'הזוהר' בידו.
את גבולות עולמו של הרב קוק אפשר לשרטט דרך איחוד מחודש של צייטלין וברנר – לחזור ולאחד את הבלתי מתאחד.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אבינועם רוזנק, ידידיה צ' שטרן, מנחם לורברבוים, בנימין בראון
תיאור: פרופ' אביעזר רביצקי הוא מהאישים הבולטים ביותר בחיי הרוח במדינת ישראל בדור האחרון. מנהיגותו משתרעת על תחומים רחבים של תרבות, מחקר ומחשבה, והיא באה לידי ביטוי הן במרחב של העשייה הפוליטית-הציבורית הן במרחב של המחקר וההוראה האקדמיים. עולמו הרוחני והמעשי נע בין שני מרחבים אלה במתח מתמיד. נושאי דת ומדינה, יהדות ודמוקרטיה, תרבות ציבורית ומחקר עיוני של הפילוסופיה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה - כולם מסעירים את עולמו, מושכים אותו לכיוונים שונים ומַפרים זה את זה מכוח ניגודיהם. פרופ' רביצקי אינו יכול להפריד בין העולמות, והודות למיזוג זה הפך לאחד מגדולי החוקרים של מחשבת ישראל ולאחד האינטלקטואלים הבולטים של זמננו. קובץ המאמרים שנאסף לכבודו עוקב אחר מתח זה ופורשׂ את העושר הטמון במחקר שמהותו היא תנועה מתמדת בין שני המוקדים - הפוליטי וההגותי. הספר מתחקה, בין היתר, על טיבם של מושגי יסוד פילוסופיים, דתיים ופוליטיים, כגון: סליחה, מחילה, משיחיות, אנרכיזם, שוויון ודת טבעית; ונידונות בו משנותיהם הפוליטיות של אישים כמו רבי משה נרבוני, ר' יצחק אברבנאל, רס"ג, הרמב"ם, הרלב"ג, ר' אברהם אבולעפיה, הרמח"ל, הרב שך, רבי אלחנן וסרמן, ישעיהו ליבוביץ, ברנר ור' בנימין, החפץ חיים והרב קוק. האסופה שלפנינו מחזיקה בין דפיה את מאמריהם של בכירי ההוגים והחוקרים בתחום מחשבת ישראל - תלמידים ועמיתים של פרופ' רביצקי. מחברי המאמרים אינם עוסקים רק ביצירות הרוח של העבר אלא גם בסוגיות המעסיקות את ההווה היהודי והישראלי. באסופה גם סקירה מחקרית על הגותו של פרופ' אביעזר רביצקי וכן מאמר על דרכו ואישיותו, מפרי עטם של ארבעת ילדיו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רמרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אבינועם רוזנק, ידידיה צ' שטרן, מנחם לורברבוים, בנימין בראון
תיאור: פרופ' אביעזר רביצקי הוא מהאישים הבולטים ביותר בחיי הרוח במדינת ישראל בדור האחרון. מנהיגותו משתרעת על תחומים רחבים של תרבות, מחקר ומחשבה, והיא באה לידי ביטוי הן במרחב של העשייה הפוליטית-הציבורית הן במרחב של המחקר וההוראה האקדמיים. עולמו הרוחני והמעשי נע בין שני מרחבים אלה במתח מתמיד. נושאי דת ומדינה, יהדות ודמוקרטיה, תרבות ציבורית ומחקר עיוני של הפילוסופיה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה - כולם מסעירים את עולמו, מושכים אותו לכיוונים שונים ומַפרים זה את זה מכוח ניגודיהם. פרופ' רביצקי אינו יכול להפריד בין העולמות, והודות למיזוג זה הפך לאחד מגדולי החוקרים של מחשבת ישראל ולאחד האינטלקטואלים הבולטים של זמננו. קובץ המאמרים שנאסף לכבודו עוקב אחר מתח זה ופורשׂ את העושר הטמון במחקר שמהותו היא תנועה מתמדת בין שני המוקדים - הפוליטי וההגותי. הספר מתחקה, בין היתר, על טיבם של מושגי יסוד פילוסופיים, דתיים ופוליטיים, כגון: סליחה, מחילה, משיחיות, אנרכיזם, שוויון ודת טבעית; ונידונות בו משנותיהם הפוליטיות של אישים כמו רבי משה נרבוני, ר' יצחק אברבנאל, רס"ג, הרמב"ם, הרלב"ג, ר' אברהם אבולעפיה, הרמח"ל, הרב שך, רבי אלחנן וסרמן, ישעיהו ליבוביץ, ברנר ור' בנימין, החפץ חיים והרב קוק. האסופה שלפנינו מחזיקה בין דפיה את מאמריהם של בכירי ההוגים והחוקרים בתחום מחשבת ישראל - תלמידים ועמיתים של פרופ' רביצקי. מחברי המאמרים אינם עוסקים רק ביצירות הרוח של העבר אלא גם בסוגיות המעסיקות את ההווה היהודי והישראלי. באסופה גם סקירה מחקרית על הגותו של פרופ' אביעזר רביצקי וכן מאמר על דרכו ואישיותו, מפרי עטם של ארבעת ילדיו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רמרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ליאו שטראוס
תיאור: זה הכרך השני של מבחר מסות של ההוגה היהודי ליאו שטראוס (1973-1899), והוא המשך למבחר שפורסם בכותרת 'ירושלים ואתונה'. שטראוס הוא אחד ההוגים הפוליטיים החשובים של המאה העשרים. במחקריו הוא עוסק הן בהגות הפילוסופית הכללית הן בהגות היהודית. כרך זה מציג את הקשר הפנימי שבין השקפותיו הפילוסופיות הפוליטיות של שטראוס ובין השקפותיו על המחשבה היהודית המודרנית. שטראוס פורש כאן את הקשיים שאליהם נקלעה המחשבה היהודית עקב השפעתם של זרמי הגות חדשים שקשורים בצמיחתו של הליברליזם המודרני, ובראש ובראשונה ההיסטוריציזם והאקסיסטנציאליזם. מתוך הניתוח של יסודות המחשבה הפוליטית המודרנית ושל מדע המדינה החדש מסיק שטראוס שההגות שעליה מתבסס הליברליזם המודרני מעידה על משבר חמור של המחשבה הפילוסופית הפוליטית. המשבר הזה כרוך במה ששטראוס קורא 'הבעיה התאולוגית-הפוליטית', או במילים אחרות: היחס בין התאולוגיה לפוליטיקה. הוא סבור שהמאמצים הרעיוניים שנעשו לשם פתרונה של הבעיה הזאת על ידי הפרדה מוחלטת בין התאולוגיה לפוליטיקה הולידו כמה וכמה תופעות שליליות בחברה המודרנית, ואלה מסכנות את המשך קיומה של התרבות המערבית, הנשענת על שני יסודות חיוניים – 'ירושלים' ו'אתונה'. בתוך כך גם היהדות מאבדת את השפעתה על התרבות הזאת ואת תרומתה הסגולית לה. שטראוס קורא אפוא לחשיבה מחודשת על משמעותם המקורית של היסודות האלה ושל המתח ביניהם.
מוסד ביאליקמכון ליאו בק
מאת: שחר גלילי
תיאור: הדיון בשאלת הספרות מתגלגל בחיבור זה מתוך 'דרמה יהודית-גרמנית', והוא מציג דיאלוג גלוי ודיאלוג סמוי בין פרנץ קפקא, אריך אוארבך, זיגמונד פרויד, פרנץ רוזנצווייג, ולטר בנימין וגרשם שלום. בהקשר זה עולות כמה פרספקטיבות ספרותיות, מהן מקבילות ומהן מנוגדות זו לזו. בין המחברים האלה ניכרים הבדלים לא מבוטלים, ועם זה משתקף מכתיבתם מתח דומה. מובן ששאלת הספרות עצמה אינה שאלה יהודית-גרמנית, אבל בהקשר היהודי-הגרמני ניתנה לה פרשנות ביקורתית יוצאת דופן. אנו רואים בשיח היהודי-הגרמני 'דרמה', שדה של קונפליקטים, משברים ומצבי הכרעה; השיח הזה נפרש כאן כמארג של קולות, כ'תאטרון' של משחקי מחשבה וזהות. זהו דיאלוג שמיוסד על הקו המחבר את 'היהודי' ל'גרמני' והמבדיל ביניהם. ומכאן שהדרמה שאנו דנים בה היא גם הדרמה שבין יהודים לגרמנים, כלומר סיפורה של קרבה דו-משמעית, קרבה 'דמונית' שיש בה מן הריחוק, מן ההבדל ומן הדמיון המבעית.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי רוטנברג
תיאור: שאלה קיומית שחייבת לעניין כל אדם היא מדוע חרף הרעיון הנשגב הגלום באמונה המונותאיסטית, רוב המלחמות והעריצויות פורצות בקרב הדתות המאמינות באל אחד שאמור היה לאחד את המאמינים בה. כדי לחשוף את המקור והמזור לכשל זה, מרחיב פרופ' מרדכי רוטנברג את מושג הצמצום שפיתח בספריו על ידי העמדת מושג ה"גיור החברתי" כחלופה אפשרית לשיטה ה"מיסיונית". לעומת העולם ה"מיסיוני" הפועל בשם אמת גברית אחת, שיש לאנוס את נתיניה לקבלה משום שהאל אינו מצומצם כדי לפנות מקום לאמיתות אחרות, בעולם "הגיורי" יש לחזר אחר האל המצטמצם והנסתר כדי להשיגו על ידי ערגה ופיתוי רומנטי. המטאפורה המואבית מוצגת כשיטת פיתוי נשי, שתחילתה במערה החשוכה בסיפור בנות לוט, המשכה דרך סיפור תמר ויהודה על אם הדרך וסיומה בסיפורה של רות המואבייה, אשר פיתתה את בעז על הגורן כדי להפיק ממנו את "מלכות דוד" ואת אפשרות יחסיה"עמך-עמי" השוויוניים. ערך השוויון הגיורי-חברתי הגלום בהצהרת ה"אלוהיך-אלוהי" של רות, אמור למנוע השלטה "אללה אכברית" עריצה המצדיקה כפייה מיסיונית משום ש"רק ההגדרה המונותאיסטית שלי היא הנכונה!" את שיטת הפיתוי הגיורי מתרגם רוטנברג לשפת האימון (הקאוצ'ינג) המתאפשר כאשר הווירטואוז או הגר הפוטנציאלי חייב לחזר אחר המאמן-המגייר הכופה עליו את כישורי הספורטאי, המוסיקאי או הדתי רק לאחר שהלה בחר בו מרצונו החופשי. כך חיזוקה של הדמוקרטיה על פי רוטנברג כולל גם את הדיאלוג בין הכפייה לבין הרצון החופשי, במובן של "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", כפייה מתוך בחירה חופשית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אסף ידידיה
תיאור: תנועת 'מדע היהדות', שראשיתה בגרמניה בעשור השני של המאה התשע עשרה, הציבה אתגרים לא פשוטים לפני האורתודוקסיה היהודית במתודת הלימוד החדשה שאימצה כלפי מקורות היהדות ובמסקנותיה המחקריות, שערערו על ערכי מסורת בשם מקור סמכות אוניברסלי ונגיש לכול. כך נסדקה תמונת העבר המסורתית שלפיה, בין היתר, 'כל המצוות שניתנו למשה בסיני בפירושן ניתנו', כדברי הרמב"ם בראשית הקדמתו לחיבורו 'משנה תורה'. ספר זה עוסק בניסיונותיהם של מלומדים אורתודוקסים, בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ליצור אלטרנטיבה אורתודוקסית ל'מדע היהדות', לא מתוך שלילה מוחלטת שלו אלא מתוך עימות מבוקר עמו ובחינה מחודשת של מסקנותיו. המחבר עוקב אחר צמיחת המחקר האורתודוקסי: הדמויות הבולטות במלאכת ביקורת זו, הלבטים שליוו את המלומדים האורתודוקסים, החלופות שהוצעו למחקרי 'מדע היהדות', המוסדות החדשים שהוקמו, והעימותים הפנימיים והקשריהם הפוליטיים. הוא מנתח את אתגרי הביקורת ואת דרכי ההתמודדות האורתודוקסיות עמם, ולבסוף דן בשאלת המשכיותה של התופעה. מי שמבקש להבין את הקשר הסבוך והמורכב שבין האורתודוקסיה למחקר הביקורתי של היהדות ימצא עניין רב בספר זה. '...חיבור זה הוא המחקר המקיף הראשון של המאמצים האורתודוקסיים להתעמת עם אתגר המחקר הביקורתי, לא על ידי דחייה מוחלטת, אלא על ידי קבלה חלקית ורביזיה נרחבת שלו. הספר מרים תרומה בעלת ערך לספרות ההולכת ומתרחבת על מדע היהדות' (פרופ' איסמר שורש). ד"ר אסף ידידיה הוא מרצה במנהל המכללות של אוניברסיטת בר-אילן. מחיבוריו: 'בתי מדרש נוסח אשכנז – זיכרונות של בוגרי הסמינרים לרבנים בגרמניה ובאוסטריה' (תש"ע), ומאמרים על האורתודוקסיה היהודית ויחסה למודרנה
מוסד ביאליק
מאת: אפרים חזן, דב שוורץ
תיאור: דמותו של ר' יהודה הלוי היא לא רק של איש אשכולות אלא של אינטלקטואל שהביוגרפיה שלו מבטאת חיי אמן. הוא היה יוצר רגיש, שאותותיה של התקופה ומצבו הגלותי של עם ישראל הותירו בו חותם עמוק. שירה, הלכה, הגות ופרשנות חברו להן באישיותו הדגולה. דמותו, כתיבתו ורעיונותיו של ר' יהודה הלוי היו בעלי השפעה עמוקה על היצירה היהודית עד לעצם ימים אלה ממש. קובץ מאמרים זה, בעריכתם של פרופ' אפרים חזן ופרופ' דב שוורץ, מבקש לחשוף ולבחון רבדים שונים ביצירתו של ר' יהודה הלוי באמצעות שימוש במתודות מגוונות לפענוח יצירתו של המשורר וההוגה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: ספר זה, השלישי במניין הכרכים פרי עטו של פרופ' דב שוורץ העוסקים בהגותו של הרב סולובייצ'יק, מוקדש לדיוניו על התפילה. הרב סולובייצ'יק הציג יריעה תודעתית וחווייתית רחבה של התפילה. יריעה זו מתפרסת הן במונחים פנומנולוגיים הן במונחים אקזיסטנציאליסטיים. חוויית התפילה מוליכה את התודעה הדתית מן המשבר הקיומי אל הדבקות באלוהות. העיונים והלבטים בסוגיית התפילה הניעו את הרב סולובייצ'יק לחתור לתובנות ולאופקים חדשים. במוקד הדיון בכרך זה קריאה שיטתית בחיבורי הרב סולובייצ'יק העוסקים בתודעת התפילה. בחלקו הראשון של הכרך מנותח החיבור "עבודה שבלב", ובחלקו השני – המאמר "רעיונות על התפילה" ומאמרים נוספים. הספר מתחקה אחר בניין תודעת התפילה שלב אחר שלב עד לבשלות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבי שגיא
תיאור: תפיסה רווחת רואה בתפילה לוז הקיום הדתי. בעיני רבים אי אפשר להבין את משמעותה של התפילה ללא ההנחה שהיא פנייה לאל. יתר על כן גם תפילתם של מי שאינם מאמינים נתפסת כחיפוש דרך לאל. שאלות המפתח שמציג הספר הן : האם אמנם המתפלל, כל מתפלל, פונה בהכרח לאל? האם אכן המשמעות הדתית המיוחסת לתפילה היא הפשר היחיד שניתן להציע לתפילה.
הספר פצועי תפילה מבקש לבחון מחדש את ההנחות המטאפיסיות והדתיות העומדות ביסוד השיח על התפילה. לפיכך שאלות אלו מושהות מהדיון. זאת באמצעות התקת נקודת הכובד העיונית מהשאלות התיאולוגיות והמטאפיסיות הכרוכות בתפילה אל עבר הניסיון האנושי של המתפלל עצמו.
הספר לא מתמקד בהבנה תיאורטית של הניסיון האנושי בתפילה. הוא לא מציע תיאוריה חלופית לזו התיאולוגית. הוא מנסה לעקוב אחר המשמעות של התפילה בעולמם של המתפללים עצמם. כדי להתקרב לעולמם של מתפללים הספר מתמקד בתפילה כפי שהיא משתקפת בעולמה של הספרות העברית החדשה, בעיקר זו שמהעלייה השנייה ועד ימינו. ספרות זו מרבה לעסוק בתפילה ובמשמעויותיה . רוב רובה של יצירה זו מבטאת את עולמם של מי שמתנסים ב``מות האל``, היינו בעולם שבו האל שוב אינו רלוונטי. מהעיון בספרות זו עולה כי גם לאחר ``מות האל`` התפילה ממשיכה להתקיים. יתר על כן, הרפלקסיה הספרותית מניחה שהתפילה היא פנומן ראשוני בקיום, שאינו מותנה כלל ועיקר בשאלת הנמען של התפילה – האדם הוא יש מתפלל.
אכן, שאלת הנמען נותרת פתוחה: האם לתפילה יש בהכרח נמען? האם התפילה היא התמודדות עם שאלת הנמען? או שמא נמענה של התפילה הוא האדם המתפלל עצמו. בין כך ובין אחרת ספרות זו מצביעה על העובדה היסודית שהאדם הוא יש מתפלל. פצועי תפילה בוחן את משמעות התפילה בספרות העברית ומגלה כי התפילה היא בראש ובראשונה סירוב לקיים והכרה בכוח המתמיד של התקווה הגוברת על כובד העבר וההווה. האדם כיש מתפלל חורג מתנאי חייו, הוא יש בן חורין שפניו מוטות אל עבר העתיד. התפילה מגלמת חריגה וחירות זאת בצורה המובהקת ביותר.
פרקי הספר שזורים בניתוח מדוקדק של יצירות ספרותיות, ובעיקר שירה מבית הגנזים של הקיום היהודי בהווה. שורשיו של הספר נטועים ביצירות הספרות בנות הזמן אך אופקיו נוטים אל הבנה עמוקה וחדשה של הקיום האנושי עצמו; קיום המתגלם באפיונו של האדם כיש מתפלל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון שלום הרטמן
מאת: מיכאל בן אדמון
תיאור: הספר מציג את הגותו של משה אונא (1989-1902), מראשי הקיבוץ הדתי, הוגה דעות חלוץ ואיש עשייה, ומציע לעיין בתפיסותיו המקוריות על הציונות הדתית ועל הקיבוץ הדתי. בכתביו, אונא עומד על המשמעויות הדתיות, החברתיות והתרבותיות של מעשה המרד של הציונות הדתית ומתאר את הקיבוץ הדתי כיצירה הסגולית שלה: בין כתליו נפגשים ומתגוששים הסוציאליזם, השוויון, ההלכה והדמוקרטיה, ומעצבים חברה יהודית חדשה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: משה הלינגר
תיאור: בשנים האחרונות יש התעניינות רבה במסורת הפוליטית היהודית בכלל ובסוגיות יסוד העולות ממנה בפרט. אף כי גבר העיסוק בנושאים אלו במסגרות שונות עדיין רב החסר בדיון על סוגיות פוליטיות לאור המסורת היהודית. בספר זה חברו חוקרים ותיקים, מוכרים ובולטים לחוקרים צעירים ומבטיחים, כדי להרים תרומה משמעותית לחקר המסורת הפוליטית היהודית ולעסוק בתקופות ובסוגיות שונות שבהן העולם הפוליטי היהודי בא לידי ביטוי. הספר מיועד לחוקרים ותלמידים מדיסציפלינות שונות העוסקים בסוגיות אלו (תלמוד, משפט עברי, פילוסופיה יהודית, מדע המדינה, היסטוריה ועוד) ובאותה עת הוא פונה גם לציבור הולך וגדל של קהל שוחרי דעת המתעניינים בעולמה של היהדות וברלוונטיות שלה לשאלות מרכזיות המצויות על סדר יומה של החברה היהודית והישראלית. שני חלקים בספר: הראשון כולל מאמרים הדנים בתנ``ך ובחז``ל, מאמרים הדנים בימי הביניים ומאמרים העוסקים בעידן המודרני. החלק השני מכיל מאמרים הבוחנים סוגיות חשובות שעל סדר יומה של מדינת ישראל, כגון פמיניזם והלכה, צדק חברתי, פדרליזם וצמצום השסעים בחברה הישראלית, מגבלות על מלחמה וסוגיית האי-ציות ועוד. השילוב בין הפן ההיסטורי ובין הפן האקטואלי העומד בלב הספר, הוא המשך למורשתו של פרופ` דניאל אלעזר ז``ל (1934, מיניאפוליס – 1999, ירושלים), שהיה ממניחי התשתית לחקר המסורת הפוליטית היהודית, ובמידה רבה הקדים את זמנו בעמידה על משקלה הרב של המסורת הפוליטית היהודית הן בפן ההיסטורי-מוסדי, והן בעולם הרעיוני העולה מכתביהם של הוגים יהודים שונים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דרור ארליך
תיאור: ספר זה הוא ניתוח שיטתי ראשון ומקיף של משנתו הפילוסופית-הדתית של ר` יוסף אלבו, מחבר ספר העקרים. אלבו פעל בספרד הנוצרית במחצית הראשונה של המאה החמש עשרה, עת הפעילה הכנסייה הקתולית לחץ כבד על היהודים במטרה להובילם לאגן הטבילה, ועל רקע הוויכוח הפנימי בהגות היהודית בין שמרנים לשכלתנים באשר למעמדה של הפילוסופיה בגיבושן של תפיסות דתיות. הספר שלפנינו טוען שספר העקרים נכתב בסגנון הכתיבה האזוטרית, בדומה למורה הנבוכים לרמב``ם, כלומר תוך הסתרת עמדותיו האמתיות של המחבר בסוגיות פילוסופיות ותאולוגיות שונות. עיון יסודי בדיוניו של אלבו בסוגיות רבות בתורת האלוהות, בתורת האדם ובתורת ההשגחה והגמול חושף שימוש באמצעי הסתרה ספרותיים-סגנוניים מגוּונים. בחינת מפעלו ההגותי לאור ההקשרים המחשבתיים, התרבותיים, החברתיים והפוליטיים שבהם התגבש מסייעת בבירור הגורמים האפשריים שהניעו את אלבו לנקוט סגנון כתיבה זה בחיבורו. כידוע, בין כתיבת גרסתו המקורית של המאמר הראשון של יצירה זו לבין השלמת כתיבתה יש פער כרונולוגי. מן הניתוח המוצג לפנינו עולה שיש גם פער מהותי בתוכן הדיונים ובסגנונם בין המאמר הראשון לשלושת המאמרים הנוספים. המחקר הנוכחי מאיר באור חדש את הגותו של אלבו, שנחשבה על פי רוב בתולדות חקר ההגות היהודית של ימי הביניים שמרנית, לקטנית, אפולוגטית וחסרת מקוריות. מסקנתו היא, שהמפתח הפרשני הראוי להבנת משנת אלבו טמון בזיהויה ואפיונה של `אמנות הכתיבה` הפילוסופית שלו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מנחם קלנר
תיאור: בספר זה נטען שהרמב”ם היה משוכנע שתורת ישראל מלמדת שבני אדם כולם נבראו בצלם אלוהים ושאין הבדל ממשי, מהותי ומולד בין ישראל לעמים. טענה זו מנוגדת לתפיסה הדומיננטית ביהדות המסורתית מאז ימי הביניים, ובעיקר מאז תחילת האמנציפציה, שגייסה את הרמב”ם לתמוך בגישות פרטיקולריסטיות. לדעתו של מנחם קלנר, תפיסה זו היא סילוף המציאות, ויש בה ממד טרגי. כמובן, ישנם הבדלים בין ישראל לעמים אבל לטענת קלנר, אליבא דרמב”ם ההבדלים הם ברמה של חוקים, של היסטוריה, של ייעוד, ותו לא. ככתוב בסדר אליהו רבה: 'בין גוי ובין ישראל, בין איש ובין אישה, בין עבד בין שפחה – הכול לפי מעשה שעושה; כך רוח הקודש שורה עליו.' ספר זה מציע קריאה צמודה מאוד של ההלכה הראשונה, ההלכה האמצעית, וההלכה האחרונה ב’משנה תורה’. אין הוא עוסק בניתוח של סוגיות בהגותו הפילוסופית של הרמב”ם (כגון תורת הנפש, תורת המוסר, השגחה, נבואה, הישארות הנפש, ימות המשיח, גרים, מהות התורה, ומהותו של עם ישראל), בשונה למשל מספרו של קלנר Maimonides on Judaism and the Jewish People, 1991. הפרק הפותח את הספר מסביר את האוניברסליזם של הרמב”ם באמצעות ניתוח מאמרי חז”ל שמהם היה יכול הרמב”ם לשאוב את רעיונותיו האוניברסליים. הפרק האחרון מתמודד עם דברי הרמב”ם הסותרים, לכאורה, את העמדה שמייחס לו קלנר לאורך כל הספר. באחרית דבר חורג המחבר מקריאה צמודה של דברי הרמב”ם ומביע את עמדותיו שלו נוכח המציאות של ימינו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם מלמד
תיאור: המחשבה המדינית היהודית של ימי הביניים הייתה תוצר של המפגש המתוח בין המסורת המדינית היהודית כפי שהתגבשה בספרות המקראית ובספרות חז"ל, לבין הפילוסופיה המדינית היוונית של אפלטון ואריסטו, כפי שזו הועברה לימי הביניים בתיווך אסלאמי בכתביהם של אלפראבי, אבן רֻשד, אבן באג'ה ואחרים. המחשבה המדינית היהודית התמודדה עם הפילוסופיה המדינית היוונית בתיווך אסלאמי בדרכים שונות, וספר זה עוסק ברכיביו העיקריים של המפגש הזה. נבחנים בו הנושאים המרכזיים שעמם התמודדו המלומדים היהודים בימי הביניים: שאלת טבעו המדיני של האדם ותכלית קיומה של המדינה; הנבואה כתופעה פוליטית ותורת ההידמות לאל; תפיסת החוק - אלוהי, אנושי וטבעי; תורת המשטרים - מלוכה לעומת רפובליקה; והמשיחיות כתופעה פוליטית. הספר מסתיים בהצגת תהליכי המעבר מהמחשבה המדינית הימי־ביניימית אל המחשבה המדינית היהודית של ראשית העת החדשה כפי שבאו לידי ביטוי בהגותו של שפינוזה. 
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: ציפי לוין-בירון
תיאור: במחקרה המקורי והמרשים רוֹעָה של נמרים, שְקִיעֵי זהות יהודית ביצירתה של נטליה גינצבורג, משרטטת ציפי לוין בירון ברהיטות ובחכמת התבוננות את קווי המתחם המטושטשים של זהותה היהודית החמקמקה והנסתרת של יוצרת זו, הנחשבת לאחת מגדולי הספרות האיטלקית במאה ה־20.
מתוך מקהלת הקולות הנשמעים בספריה ובמאמריה של גינצבורג, נמשכים חוטי סיפור דקים, המציירים דמויות יהודיות שוליות, ולעיתים מרכזיות, שמעמיקות ומרחיבות את נקודות המבט, אודות הסוגיה רבת התהפוכות של יהודים המתלבטים ביחס לזהותם. במסעם הקיומי המורכב בתוך הוויית נרדפות וזרות סבוכה ומתעתעת, מהדהדת ההיסטוריה הטרגית של היהודי על פני משך הדורות.
חלקו הראשון של הספר מעיין במשנתם של הפילוסופים: אלבר ממי, סטיוארט יוז, גרשון שקד ואבי שגיא, הבוחנים את שאלת הזהות היהודית, ומשמשים מבוא לחלקיו האחרים, שפורשים התבוננות פרטנית בדמויות היהודיות שמופיעות ביצירות. מתוך מרחב זה גינצבורג מנכיחה את גילויי זהותה היהודית של יוצרת מפוחדת, מהססת, ללא בסיס מסורתי, שמוצאת מקלט בכתיבה, הנרמזת כאי ויתור על זהותה היהודית. החידוש החשוב בספר הוא הטענה, שבתוך הוויה איטלקית נעדרת צביון יהודי מסורתי, צומח קול שאינו מוותר על שיח עם הזהות היהודית החילונית שלו.
פירוש ראשוני ומקיף זה של הפן היהודי הסמוי ביצירת גינצבורג, נוגע בתופעה רחבה שלא נכתב עליה די: ספרות יהודית חילונית לאחר השואה שנוצרת בשפות שונות, ומבקשת להשמיע את קולה ולהתקבל כרכיב חיוני בשיח הזהות היהודית המודרנית, שאינו קשור בהכרח לחוויות דתיות או קהילתיות מסורתיות, ואף על פי כן הוא יהודי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בועז הוס
תיאור: הספר שאלת קיומה של מיסטיקה יהודית: הגנאלוגיה של המיסטיקה היהודית והתיאולוגיות של חקר הקבלה מציע דיון גנאלוגי בהנחה המקובלת במחקר ובציבור הרחב, המזהה את הקבלה והחסידות כמיסטיקה יהודית ורואה בה ביטוי לאומי לתופעה רוחנית אוניברסלית. באמצעות בחינה ביקורתית של הפרויקט המתמשך העוסק בחקר המיסטיקה היהודית המחבר מבקש לחשוף את גורמי העומק המונחים בבסיסו ואת השלכותיו על האופן שבו הקבלה והחסידות נתפסות ומפורשות בהווה. דיון ביקורתי זה מאתגר את ההנחות המקובלות לגבי מחקר המיסטיקה וחושף את האופנים שבהם הן התגבשו ועיצבו את הבנייתן ואת חקירתן של התופעות המזוהות כמיסטיקה היהודית. בספר דן המחבר בהקשרים ההיסטוריים ובתהליכים שהביאו להבניית המושג מיסטיקה יהודית. הוא בוחן כיצד הפך מושג זה לקטגוריה אנליטית, המכתיבה את אופן המחקר של הקבלה והחסידות באקדמיה ומשפיעה על תפיסתן בציבור הרחב ועל עיצובן של תנועות קבליות וחסידיות בנות זמננו. הספר חושף את ההנחות התיאולוגיות והפוליטיות העומדות ביסוד חקר המיסטיקה היהודית ומראה כיצד הפרדיגמות התיאולוגיות של מחקר הקבלה והחסידות הגדירו את גבולות השדה, ניתבו את ייצור הידע המדעי וקבעו את ערכם הסימבולי של מושאי המחקר.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: חגי בן-שמאי
תיאור:  רב סעדיה גאון ( 942-882), "ראש המדברים בכל מקום" (הידוע בקיצור שמו רס"ג), היה מן האישים המשפיעים ביותר בתולדות התרבות היהודית. הוא חידש והנהיג בכל שדה ידע ובכל סוגה שבהם עסק, ובעיקר במונוגרפיות הלכתיות, פרשנות המקרא, חכמת הלשון, הגות דתית ופיוטים. בעת אחת היה מחדש ומשמר, ובעיקר שאף לשמר את דת ישראל כפי שעיצבוה חכמי המשנה, התלמוד והמדרשים, בעיצוב הולם את רוח זמנו ובתרגום ללשון המקובלת בזמנו, ערבית־יהודית, ובהתאמה למושגים הדתיים והמדעיים שהיו מקובלים בזמנו. באסופה זו נכללו כל המאמרים שפרסם עד היום פרופ' חגי בן–שמאי על פרשנות המקרא וההגות הדתית במשנתו של רס"ג. בתקופה סוערת מחוץ ומבית, נוכח פילוגים כיתתיים והמהפכה התרבותית בתחום ההגותי, כשהיתה הלשון הערבית לכלי תקשורת עיקרי לכל אוכלוסי ממלכת האסלאם בלי הבדל דת ולאום, ומסורת המדע והפילוסופיה של היוונים נעשתה זמינה לכול בלשון זו, ראה רס"ג את עצמו כמי שבחרה בו ההשגחה להנהיג את עמו בדרך של אמונה המבוססת על חקירה והבנה שכלתנית. ברוח זו שלובות לבלי הפרד פרשנות המקרא וההגות הדתית במשנתו. מפעלו זה של רס"ג הוא מוֹקדם של עשרים המאמרים הכלולים בספר זה. מהם עוסקים במכלול יצירתו בפרשנות או בהגות, מהם עוסקים בפרטים שיוצאים ללמד על הכלל. כך מעמידה האסופה מעין סיכום של הפרקים העיקריים במשנתו ההגותית והפרשנית של רס"ג. רוב המאמרים פורסמו בעברית. שישה פורסמו בשעתם באנגלית ותורגמו לעברית לאסופה זו.
מוסד ביאליק
מאת: אמנון שפירא
תיאור: "חיבור זה הוא ניסיון להבין... את הלוז התיאולוגי של 'אנרכיזם' יהודי דתי, שחמישה אישים שונים אלה )פרופ' שלום רוזנברג, הראי"ה קוק, הרי"ד סולובייצ'יק, הרב י' עמיטל ופרופ' גרשם שלום( התייחסו אליו באופן חיובי...; זה גם ניסיון לחשוף את הפנים האחרות של דת ישראל; דת, שקיבעה את האידיאה של שיוויון האדם, כבודו וחירותו...; דת, שהעמידה את ערכי המוסר והצדק מעל השליט עתיר הכוח, ומעל השלטון המדיני של מדינת היהודים. וכבר למדנו מחכמים, שהכוח, גם הפוליטי, גם הדתי – משחית". (מתוך המבוא לספר)
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: יוסף יצחק ליפשיץ
תיאור: ההגות היהודית בימי הביניים התמודדה עם הניסיון ליישב שתי השקפות סותרות.
מצד אחד רווחה ההשקפה שהאל הוא מופשט, טרנסצנדנטי ובלתי נתפס או אף בלתי מושג, השקפה שנשענה בעיקר על הנחה פילוסופית. מן הצד האחר רווחה השקפה לא פחות פופולרית מגשימה ואנושית. לנגד עיני בעלי ההשקפה הזו עמדו רבים מן המקורות היהודיים, הן במקרא והן בתלמוד, המציגים תפיסה אנטרופומורפית של האל. יישוב סתירה זו הניב בעיקר בין חסידי אשכנז השקפה דואליסטית שחיה בשלום עם השקפה בת שתי נקודות ראות. חסידי אשכנז ייחסו את ההשקפה הטרנסצנדנטית לאל עצמו, ואילו את ההשקפה של האל המואנשת הם ייחסו לאופן שבו נתפס האל בעיני האדם. דואליות זו היא שעיצבה את ההשקפה המיסטית המיוחדת של חסידי אשכנז.
הנושאים בהם דן הספר עוסקים בפנים השונים של ההשקפה הזו: אובנתא דליבא – המונח שנקטו חסידי אשכנז על מנת לציין את תפיסת האל האנושית, הכבוד, שעבור מספר אסכולות מייצג את האל שמנקודת ראות האדם, הפולמוס על ההגשמה וכן עולם המלאכים כהרחבה של העולם המטפיזי ותפקידו. תשומת לב מיוחדת ניתנת לפיוט האשכנזי, לפרשנותו ולנגינתו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דוד דישון
תיאור: הספר ספקן באמונתו יחיה פונה לקהל אנשים הרואים עצמם כ"ספקנים", כאנשים ביקורתיים, הרוצים לחיות על פי השכל ולא רק על פי ההרגל או הרגש. הוא נכתב מתוך שאיפה לחדש את השיח בין ישראלים לבין מקורות היהדות, לא כשיח אינטלקטואלי בלבד, אלא מתוך פתיחות לשקול ברצינות אורח-חיים דתי כ"אפשרות חיה" לחייהם, תוך בחינה ביקורתית ובוגרת. ספר זה מבקש להשמיע "קול אחר" בשיח על יחס מחודש למסורת. החיים מציבים בפני כל אחד ואחת מאתנו שאלה נוקבת - כיצד לחיות את החיים שלנו? מה חשוב יותר ומה פחות? האם יש אמת, והאם ניתן לברר אותה, לפחות חלקית? מהו הטוב - הטוב המוסרי והטוב האנושי, שיש לשאוף להגשים אותו? מה פירוש חיים בעלי משמעות וכיצד משיגים אותם? שאלות אלה מוצגות בפני כל אחד ואחד מאתנו על ידי החיים עצמם. התשובה שניתן בחיינו לשאלות הללו קובעות את איכות חיינו.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אהרן ליכטנשטיין
תיאור: באור פניך יהלכון,  הרב אהרן ליכטנשטיין בוחן את דמות האדם המאמין לאור אתגרי השעה ומשימות הדור. הספר פורש את תפישת עולמו של הרב ליכטנשטיין, הממוקדת במחויבות לעבודת ה' לצד ההכרה במגוון הדרכים המשרתות מטרה זו. גישתו משלבת מסירות יהודית נאמנה עם רוחב דעת, מחויבות הלכתית ולמדנית עם השכלה כללית עשירה, המשכיות ומסורת עם תחושת מעוף ומרחב. הספר נע מן הנצח אל ההווה, ומציג לפנינו עמדה מגובשת לגבי חיי האדם בכל עת ולגבי חיינו כאן ועכשיו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: זיוה פלדמן
תיאור: הכנס החמישי של המחלקה למורשת ישראל של אוניברסיטת אריאל בשומרון: בכנס הוצגו תחומי דעת שונים בניסיון להבין את המושגים משיחיות, חזון ושיגעון מעמדות תצפית שונות ותחומי דעת שונים. נידונו בו ההיבטים השונים של מושגים אלה והזיקות ביניהם לאורך ההיסטוריה, הן היסטוריה כללית והן יהודית, עברית, ישראלית. החוקרים באים מדיסציפלינות שונות בתחומי מדעי הרוח והיהדות: תנ"ך, ספרות, לימודי ארץ-ישראל, מחשבת ישראל ועוד. כן הוזמנו גם חוקרים ממדעי החברה: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מדעי המדינה, תקשורת, עיתונאות ועוד. (מתוך המבוא).
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אברהם יצחק קוק
תיאור: לנבוכי הדור הוא חיבור מקורי של הראי"ה קוק ) תרכ"ה-תרצ"ה,1935-1865 (, שנכתב בראשית המאה הקודמת בעיר בויסק שבליטא. באותם ימים טרם עלה הראי"ה לארץ, אך על שולחנו כבר נחה ההצעה להתמנות רבה של יפו. נראה כי חלק מן הטקסט אף נכתב לאחר החלטתו העקרונית לעלות ארצה. זהו אם כן חיבור שנכתב בחוץ לארץ אך ספוג כולו באווירה המאתגרת של ארץ ישראל. הוא עומד בתווך בין שתי תקופות חיים ובין שני סגנונות כתיבה של  הראי"ה ומהווה עדות מרתקת לרצף המחשבתי שלו לאורך הזמן. סוגיות מטרידות, כמו תורה ומדע, היחס לכופרים ולכפירה ועוד רבות אחרות, נידונות כאן בהרחבה, ובחלק מהנושאים ניתן לראות את ניצני תפיסתו המורכבת כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתביו המאוחרים בארץ ישראל. מבחינה זו תורם לנבוכי הדור להבנה מעמיקה יותר של כתבי הראי"ה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמעון גרשון רוזנברג
תיאור: קץ עידן האידיאולוגיות הגדולות והאמיתות המוחלטות, שהוא ממאפייני הפוסטמודרניזם, מאיים לרוב על המחשבה הדתית, התופסת רעיונות כגון אלה כמפרקי זהות העלולים להחליש את המחויבות הדתית. העובדה כי רבים חיים כיום בתודעה פוסטמודרנית מקשה על הנחלת השקפת עולם סדורה בכלל, והדבר נכון פי כמה לגבי העולם הדתי שממהותו שואף להעניק משמעות לחיי הפרט והכלל בתוך מסגרת תבונית מסודרת. רוב הניסיונות לגשר על הפער הזה כרוכים בביטול הערך של המצב הפוסטמודרני ולמעשה בסוג של עצימת עיניים אל מול תכניו.
לא כן הספר לוחות ושברי לוחות, המתמודד עם שאלות נוקבות שמעלה הפוסטמודרניזם; שאלות כגון ערך החיים הדתיים, מוסריות, דמוקרטיה, ציונות וניו אייג'. מחבר הספר, הרב שג"ר, אף טוען כי לא ניתן לקיים חיים דתיים ומוסריים שלמים בתקופתנו ללא אימוץ ביקורתי של חלק מתפיסות הפוסטמודרניזם. לדעתו, תפיסות אלה לא מביאות בהכרח להתפרקות דתית וערכית אלא להיפך – ליצירת עולם דתי וערכי אותנטי ומלא חיוניות. הספר מכיל מענה של ממש למצוקות הפרט בראשית המאה העשרים ואחת ובד בבד פורש חזון חברתי עכשווי, רלוונטי מאין כמוהו. (המעטפת האחורית).
הצג עוד תוצאות